מהנהנת רפה
לא חושבת דבר
מתמוגגת ללעוס
כמו ללעוס
חיה עוד יום
מתקפלת נחתכת פוקעת הומה
מקוננת עוזבת נבנית מעצמה
מטיחה בי אשמה
באה לי במחתרת
בעוד יום היא תשכח אך הכל היא זוכרת
אל הבור עם הזרם האד והטחב
וממנו כושל מדדה למקלחת
מתווה במראה תבניות מולדות
חי עוד יום
הצרחה שהבקיעה את שקט החדר
הפכה להרגל מהוסה
מתאר שגעון שוכני בית כזה
דרור יקרא ונר שבת
אבלי ציון
אבלי פארה
זהב שועליה עמוד עשנה
כבר אמרתי תזכו תראינה עיניכם
חיו עוד יום
ינשוף צד
-
27
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים ושוב לעמוד הפותח: מקסים. ממי שזה קורה לו הרבה יותר מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד, קפץ לי. כולי האי ואולי. שירים מתחילים מהרחוב והשדות, אבל מילים לא בהכרח באות. [ליצירה]
- [ליצירה] מגיב ראשון נהדר. וזה די מוזר להיות צד שלישי בתפילה, ולא יודע אם הבנתי נכון. כשאני נזכר שאינני בהכרח המפלצת ההרגשת היא טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר ביותר. מקרה אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] גם גם אני אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי-יו סקיפ טו זיפ כלומר באמת שנפלא. שיר לעצמות [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] אוי בעיניי זה מוצא חן. ובכל זאת אולי כדאי לך לנסות פעם, מחברת חדשה על השולחן, שירים שמחים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כשמתהלכים היום על מדרכות, לאט. כשמנקים אבק מכל פינות הבית, כי מוכרחים. ומוכרחים גם להודות שהיקר לנו כעת, הוא זה שיבקר יותר, הוא זה שבבלותנו, ישמח למצוא נפש, להכנס בדלת משפחתית. אין מי שיזכיר את השפה הישנה ההיא, עכשיו שמת. יש הסכמה שבשתיקה, מבט פנימי שמאשר שפוחדים מהביטוי המדוייק, ויש קירות שהשנים מאשרות. ולא עלה על דעתי, בים השקט, ובשטף המילים מכל כוון. ולא ניעורתי משנתי לבדי, ולא מצאתי בי אמת להענות לקול ישר שבא ממנה, וכל האחרים. סידרתי איבריי, אספתי את קולי, הזלתי נימוסים וגינונים ודיבורים שבמקומם. נחשב לי יום שמח למדי, שמח מדי. היה לי זר בנוף נפשי, קרא תיגר על הצלילים האיטיים של היומיום בתוך קירות האבן והלב. זרה הייתי לי, ומתמכרת אל הרגע הקוסם הזה בקלותו, בכישופו האנושי, הילדותי. אז את שומעת. אמרי אם כן, הלא מצאת אשר ביקשת, הלא ראית, עם הדגשת התווים, עם התבהרות הגבולות,ממש באותה שעה, האם לא זיהית? דמיון מתעתע שכזה, בתוך הגוף השונה, מין זכרון אשר הטלתי בפנייך ובפיך המחייך אליי, אות המקור שהוא אני. ובדעתי המשולחת לכל עבר, ילדתי, המבקשת לה תמיד מה שאינו, שאי אפשר, הלא תכירי את עינייך, תרות, טהורות, מכל מה שכבר הושג? דומני שאשב לי כאן. הן לא נאמר לי דבר. ויש גם גבול למילים. היא ילדה טובה מאד, ילדה טובה. תודה רבה. באמת לא הייתם צריכים. [ליצירה]
- [ליצירה] על הפנים. אבל תודה ששאלת. האם גם מעניין אותך מה בדיוק רע כל כך? אתה חושב, ועוד קצת, ונשימה ארוכה, עכשיו מעניין אותך. זה לא משהו מיוחד, זה לא שקרה משהו. זה בעיקר שלא קרה כלום. והיה צריך לקרות, משהו. אבל תודה ששאלת. ואתה, משום מה, בלי לדעת, גם חיכית לתשובה. כתוב יפה מאד, נכון מאד, ולא מושלם, כמו החיים. [ליצירה]
תגובות