עניין ירושלים בלתי פתיר ביד אדם


בס"ד.

 

 

 באתר דתי ידוע שוב נכתב ונרמז במאמר מסויים :

כי לא די להתאבל על ירושלים וחורבן המקדש

אלא יש גם להוסיף,ליזום ולעשות מעשה....

 אלה מנצלים כל סיטואציה וכל כתוב אפשרי ובכל לוליינות של עיוות

 כדי לתמוך בגחמת לבבם : לחרחר ריב ומדון סביב הר הבית .

משל יש בידם הפקודה : לקרב את הקץ ויהי מה.

 אותו הכותב באותו המאמר,עושה הפעם שימוש פרשני שגוי

באחד הפסוקים המופלאים

שבנביא ישעיה:

 

           "על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה לא יחשו

            המזכירים את ה' אל דומי לכם ואל תתנו דומי לו

            עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהילה בכל הארץ".

 

והנה אין לך פסוק מובהק מזה כדי לבטא את ההפך את האנטיתיזה.

 שומרי החומות כאן אינם מילטריסטים או נושאי נשק וכלי מלחמה .

בכלל השמירה כאן על חומות ירושלים הינה אחרת ושונה והיא בכלל הספירה אחרת

 של הצבעת הבעייה בתחום הפרורוגטיבה האלוהית .ו

התפילה אל מול ה' אלוהים .

 הביטוי "המזכירים את ה' " כהגדרה לשומרי חומות ירושלים כאמור.

בא להדגיש כי השמירה מתבטאת בשניים :

להזכיר את ה' כפקטור יחידי בעניין ובפתרון ירושלים

 ולעניין זה הזכרת ה' היא מהות ומטלה אופרטיבית מעשית:

 לומר לכל מי שטועה וסבור כי עניין ירושלים פתיר ביד האדם ובכח בכח 

כי אין זה כלל כך.

 כאן שומרי חומות ירושלים צריכים לשוב כל פעם : יום ולילה

ולהזכיר לכולנו כי עניין ירושלים מסור אך ורק לקב"ה וכי אין הוא פתיר ביד אדם

 ולפיכך האופרציה היחידה האפשרית לעניין זה היא  :

"אל תתנו לו דומי"  - לקב"ה.

  להציק ולהטריד אותו בתפילות ובתחנונים שסוף סוף ימלא את חזונו כלפי ירושלם

לשימה תהילה בכל הארץ.

 ודוק לשים את ירושלים תהילה בכל הארץ איננה יכולה להיות פונקציה של תחרות ומלחמה אנושית .

אוי לה לאותה התהילה הצומחת אך מכך בפרספקטיבה של גאולת הקץ.

 לכן דווקא בימי בין המצרים הללו שחמומי מח וחמושי עט קלי דעת.

מהלכים עלינו אימים ברעיונות עיוועים,מצווים אנו שומרי החומות

לפעול ביתר שאת בשני הכיוונים  כאמור :

להזכיר לכולם כי עניין ירושלים פתיר אך ביד ה' .

 ומנגד לא להניח לה' עד אם יפעל הוא לשים את ירושלים

תהילה בכל הארץ