"הסיפור שלי"

בס"ד.

 שאל אותי איש יקר

 "מה הסיפור שלך" ? 

 ואני כבר חשתי וידעתי :

כי לעולם כבר הסיפור שלי כנראה לא יהא מובן או נתפש.....

 ובכל זאת לאלה,כל שנותר לי לומר או להגיד  :

אני כותב כי נוצות שעפות באויר ונוחתות לרגליי

 תובעות ממני ללא הרף  - כתוב !

   [מטאפורה]

 אני כותב לא בגלל שאני מוכשר ומלומד - רחוק מזה.

 אני כותב למרות שאינני למדן אנליטי מובנה

אני כותב מתוך דחף של הגייה אינטואיטיבית.

 תשוקב בלתי מוסברת:

להערים מן חומר גולמי למדרשים עתידיים

של ימות המשיח - כך אני מקווה.

אני כותב משום שנדמה לי שאין יותר אוהב אדם ממני.

ולכן אין גם יותר אוהב אלוהים ממני.

 אני כותב משום שנדמה לי כי בזו האהבה

אני  משכיל לאחוז כך או אחרת בשוליה של הנוסחה

המחברת או "המיישבת"

 בין אלוהים לאדם

בין "הצלם" ל"אלוהיו".

 זה בהחלט יומרה בומבסטית.

אפשר להטיח בי :

 מגלומן או אובססיבי.

כפי שלא פעם נרמז 

 כל אלו הטחות מחטיאות .

הטחות מחליקות שאינן פוגעות

או משנות בי דבר.

 זו תחושה חזקה ובלתי מוסברת

של שליחות.

ולסיפור האישי:

 נדמה לי שיש בו מרכיבים רבים של "רב נכר" [אאוטסיידר] .

ביום שיסופר עד תומו כנראה  שיהא בידי סוף סוף הכסף

 או הכח למעשה הצדקה

 שבת שלום