בנושא של קידוש ה' דומה שהשתבשנו מעט בנינו את הפרימידה
בלי התווך ההכרחי :
נחפזנו לרוץ קדימה כאילו שמענו רק את הסוף של "שמע ישראל" .את : "ה´אחד" בקידוש שם שמיים.
ולא שמנו לב שקידוש שם שמיים שהקב"ה חפץ בו ראשונה הוא דווקא זה הקודם ל"ה´ אחד" בסדר בהררכיה : "ה´ אלוהינו".
שלמען שמו באהבה כולנו נהיה מאוחדים יחדיו ששם ה´ יקרא על כולנו על אף שחלקנו אינם מדקדקים במצוות......
תורת ישראל איננה מאמינה בקדושה של יחידים שהרי הציווי הוא "קדושים תהיו" משום שיש רק אחד שיקרא קדוש - ה´
תורת ישראל איננה שואפת להתרוממות של אדמו"רים שהשכינה תשרה אך עליהם כיחידי סגולה.
אלא על כך שהכל נמהל בשותפות אחים והשכינה דווקא שורה בתוכם של כלל ישראל שנאמר ושכנתי בתוכם.
שאין השכינה שורה עלינו אם אין "תוך" משותף לכלל ישראל
מכאן לטעות הנפוצה שהפכו את קידוש ה´ למבצעים וירטואוזיים אישיים של יחידי סגולה לעיתים לא מעט על חשבון קידוש שם שמיים האמיתי - הכללי.
קידוש שם שמיים שה´ חפץ בו איננו קידושו של היחיד אלא במפורש באותם יסודות מאחדים הנוגעים לכלל ישראל שנאמר :"והתקדשתי בתוך בני ישראל"
קידוש ה´ הנעלה ביותר הוא אותו הקידוש שמים של אותה מסירות נפש בעד אחדות ואהבת כלל ישראל ויהיו מי שיהיו ואפילו יש בהם רשעים גמורים בבחינת ה"בן הרשע"
כל אותם מעשים נשגבים שיש בהם הרבה מן הביטול העצמי והויתר ובלבד חלילה לא לפרק את החבילה כל אותם מאחדים ומלכדים את כלל ישראל רשע כצדיק ולו גם על בסיס אותה התשתית המקובלת על כולם "ואהבת לריעך כמוך"[שלטעמינו היא כל התורה כולה - כהלל הזקן]
והכל על מנת לאפשר כאמור לשכינה להיות שורה בתוכינו ועל מנת שיתקיים ונקדשתי בתוך בני ישראל שיהא לה לשכינה אותו ה"תוך" מנחת לנחיתה עלי אדמות
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או ישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
