אני
המקרא הפך את עניין השמות למדע רעיוני בלתי נדלה ואם עד יעקב מצינו שינויים בשמות אצל יעקב כבר הנסיבות ההיסטורית גם ביחס לעבר וגם ביחס לעתיד חייבו שינויי השם .אך שינוי השם בוצע כך שגם השם הקודם יעקב נותר במימדיו הצרים יותר במשמעות חיובית חזונית כלפי עשיו בלבד. אותו עשיו שהטיל בשם הזה רבב , זכה בשם הזה כשם יעודי מזוקק גם לגאולתו שלו
לעתיד לבוא לצד גאולת יעקב בגאולה השלמה
ראשית אי אפשר היה להתפייס עם עשו בלא מחיקת חרפת הברכה הגנובה.חלק ממחיקת החרפה כאמור ניהול המאבק עם הגורם הרלוונתי האלוהים ולקבל ממנו כדין את הברכה. אבל גם לשלם על התרמיתופגיעה בכבוד אביו, בצליעה לכל החיים ורק כך לזכות לטיהור השם יעקב ולהותיר ממנו אך חזון ומשמעות לעתיד שיעקב יעקוב אחרי עשיו גם לגאול אותו יחד עימו בגאולה השלמה. בינתיים המאבק והתשלום הצליעה טיהרו את יעקב כ"ישר" ל"אל" ולכן זכה בשמו. כל האמור הכתיב ליעקב את כל טקס הפיוס על שלל המחוות וההתרפסות הוא סיפק לעשיו את קצה החוט של ופרקת עולו.
הנה כי כן המשכת השם יעקב נועד כחזון לעשיו שיעקב ימשיך לעקוב אחרין עד לגאולתו שלו גם כן בגאולה השלמה השם ישראל עד אז מיוחד לעם ישראל פנימית
