מצוות פרייה ורבייה טשטשה משהו מהות בסיסית קודמת .
 והיא  ברית של חיים של זוגיות מינית 
ללא כל קשר או יומרה לפרייה ורבייה 
במהות הבריאה של אדם וחווה,
 נעוץ היה כבר היסוד של החיבור ביניהם בעיקר זה הגופני.
 שנאמר [וקודם בכלל לעניין הפריה ורבייה] :
 "זכר ונקבה ברא אותם".
 הנה כי כן, ללא קשר מחייב לפריה ורבייה שבהמשך,נבראו הם כ"זכר ונקבה", 
שינהגו בכלל בעולמם זה עם זו ולכל דבר ועניין,
כזכר לנקבה.[כי כך ולשם כך נבראו]
 רק אחרי זה מופיעה ה"אופרה" הנוספת והנלווית לאמור : באה הברכה שציווי גלום בה לפריה ורבייה.
 והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה


לכאורה אין הברכה האלוקית לפרייה ורבייה ניתנת אלא אם כן בני הזוג לומדים לקיים בינם לבין עצמם  מנהגי זכר ונקבה בריאים.לבורא חשוב מאד בריאותו של התא המשפחתי קודם לפיתוחה של המשפחה .
 כלומר אהבה שאינה תלויה בדבר [הילדים] ומימוש אותה האהבה בכל המובנים כאמור
 לעניות דעתי לגבי לא מעט זוגות מעוכבי ילודה.
 העיכוב נובע מדילוג על השלב הבסיסי כאמור לקיים  קודם לכל : "זכר ונקבה ברא אותם".
 רק על תשתית זו, באה הברכה הנוספת לפרייה ורבייה [זה גם כאמור המנגנון האלוהי הסמוי להבטיח כי הילדים ינחתו לגדול באווירה של חיבה ואהבה....]

שנפרשת החופה השכינה עולצת משמחה
משה אהרון נווה עמל הרצליה 10/29/2014 2:22:00 PM
תחת כל חופה מרחפת ועולצת השכינה ממין אותה השמחה הראשונית ששמחה בגן עדן עת בהרמוניה המוחלטת של גן העדן צעדו האיש והאישה את צעדם הראשון יחדיו.
וכך כל אימת שהזוג מתמיד ברעות של אהבה שמחתה של השכינה הולכת ותעצמת ומתקיים
שמח תשמח .
כשהקבה שמח בשמחה זו הוא דואג תמיד להקרין על הזוג בבחינת תשמח
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה