בס"ד.
חג הפסח הוא גם חג הגאולה העתידית.
כשם ששמיני עצרת הוא לכאורה יום של חותם מיוחד , כך ביקשו לדמות ולמצוא ביום ה"מימונה". כחג החותם את חג הגאולה.
דהיינו ביום זה מתחברת הגאולה העתידית עם גאולת מצרים כעין סגירתו של אותו המעגל.
ובמה? בין השאר ואולי בעיקר, שמתוך לו' הצדיקים המצויים תדיר בכל דור ודור, נבחר ו"מתמנה" , מי המתאים והראוי ביותר באותה השעה, לשמש ב"חזקת משיח".
אנו אם כן, מתקהלים ברוחה של אחדות מלבבת ,לא רק לחגוג זאת ,אלא במסגרת אותה האמונה העזה בביאת המשיח , להוסיף, לשאול וגם לתבוע, לפחות פוטנציאלית : "מי- מונה?. כמובן שתוך צפיה עזה, שהגילוי יהא כרוך באותה הפתעה של מימוש הצפיה בפועל .
על כל פנים, אין לכאורה כל משמעות לצפיה הכנה לביאת המשיח, אם לא משכללים את גאולת מצרים לשיאה ותובעים ושואלים "מי מונה" ? . זהו אם כן חלק יותר מהותי ובשל הצפיה לגאולה.
ואולי גם זה מקור שמו של חג זה.
משה אהרון
