המן נקרא כך
משום שהוא מויין ונבחר בעבורנו על ידי שמיים.
הוא מתת מן המוכן מהשמיים כאנטיתיזה ללחם מין [בכוונה כנשמע מין באות י] הארץ.
הקב"ה מן בעבורנו את אותו הלחם המתאים למדבר.
לחם לאותם שאינם חורשים וזורעים לחם של "נמים"
[מן בהיפוך אותיות = "נם"].
ולכן לא בכדי כונה הוא לחם "קלוקל" .
שהוא פעמיים "קל" :
קל בהשגתו וקל בעיכולו .
לכן האנטיתיזה של המן הוא לחם שאנו מעורבים בו בעמל הארץ.
לחם "מין" [הארץ].
שאין בו בחירה חיצונית אלא ההפך הקב"ה באמצעות האות "י" של שם הוויה.
כאילו נחבא בין שתי האותיות של ה"מן"
שאנחנו על פי מוצא פיו מוציאים לחם מן הארץ
שלחם של עמל הארץ, הוא הלחם הבריא.
שאיננו נאכל ב"מסכנות"
וחלילה לא מביא לידי חולי
שבארץ ישראל אי אפשר לו ללחם שיאכל
בלא קיום הציווי בזיעת אפך תאכל לחם