. האמא של כל התשובות....
מגילת ישראל כשמה היא גילוי ופיענוח של סוד ההסתר שבתורה.
ולא בכדי היא מגלמת את מוסד "הנהפוכו" .
ובשיא עוצמתו.
שזו גזירת הגלות :
אין ולא יכול להתקיים בה : "ישרות" של "ישר-אל"
אלא הכל בה - בגלות לעומתי בבחינת "נהפוכו".
הכל מעקשים...
ולכן תמיד כשצפה ועולה הדילמא שבבסיסה של המגילה.
דהיינו : שמתחזק ועולה בה בגלות ה"כורת" סימן הוא משמיים שהשתרשנו בה בגלות יתר על המידה וארץ ישראל קוראת לנו.
הנה כי כן
לא רק הימנון התקווה מסמן את הפיתרון והדרך :
.
לפאתי מזרח קדימה"
מרדכי לא הבין את הרמז.
היה לו כשנה לנהיג את הפזורה לארץ
והוא לא עשה כן .
מרדכי הצילח לשעה - ונכשל לדורות [ממש כמו אברהם בעקדה]
מגילת אסתר הייתה אם כן, תרגיל היסטורי "על יבש" :
של הרעה של אחרית הימים : של השואה האיומה.
שאם הייתה נלמדת כהלכה
יכול שהשואה הנוראה הייתה נחסכת מאיתנו .
כשכל האדמורים היו נוהגים בצאן מרעיתם מזרחה ודרומה לארץ שהכינו בעבורם שליחי ה´ :החלוצים ה"חילניים".
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו בר
וגם זאת
. הדסה - מישעיה....
מדוע נקראה הדסה ,שריחה הדיף לבסוף ואפילו תחילה בהסתר.
והיא "אשה" שריחה כאמור היה גם תוצאה של "ארז שיטה והדס" [ראשיתיבות -אשה]
שהיא כאשה נקטה בכל אותן תכונות :
עמידה זקופה של -ארז .
שיטות של - "שיטה
ששיטטתה בהם
ולבסוף הדס כמי המוציאה מכל אלה ריח טוב ומועיל של פורקן
ומרדכי שכשמו : "עץ שמן" [מור]
והנה כך אם כן נהג הקב"ה באותו ה"מדבר" הנורא . הנה כי כן כל הרכיבים בפסוק :
"ואתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן.
אבל המשכו של הכתוב גם הוא דומה שהולם ומשלים את המגילה
"אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו"
שבאותו הערב והחושך שאיים לרדת עליהם הקב"ה לא רק ניסמך כמקודם על אסתר ומרדכי כאמור .
אלא בנוסף שם והכין בערוב היום ההוא "ברוש" אותו עץ גבוהה שהכין המן ושחרבונה הזדרז להזכיר כדי לתלותו[גם ראשו של המן].
אבל קודם לכן "תאשור" אותו האישור מספר הזכרונות שמרדכי ראוי .
והנה גם "תדהר" ,שהקב"ה הכין לו סוס למרדכי שידהר עליו אל עבר הישועה
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו בר
