אהבת לריעך כמוך",
זה כל התורה כולה.
מצווה זו מכונה בתורה : "המצווה" ממנה נגזרים כל שאר המצוות כולם לפיכך מצווה זו, אינה רק כלל גדול בתורה ואף לא חלק מעץ זה או אחר.
אלא היא כל "עץ החיים כולו", כמו שהמובן של : "עץ החיים" שכל חלק בו מתקיימים בו החיים. אם כי, החיים של כולם תלויים בכולם
וכך למעשה בכל פסוק שבתורה מצוי צופן חברתי מוצפן, הממתין לשעתו לצאת לאור
ביום שבו יפוענחו כל הצפנים כולם , התורה "תגיע לפירקה", באופן שיוברר לכל ילוד אישה, כי דרך ה´ היא לעשות צדקה ומשפט ודווקא בסדר הזה, שה"צדקה" בראש וה"משפט" משועבד לה
אזי, יבוא המשיח

 הסיבות לכך מדוע התורה בפרשת נשוא חוזרת שוב ושוב על קורבנות הנשיאים ומפרטת לגבי כל נשיא ונשיא את כל פרטי הקורבן, שהם זהים לכל יתר הנשיאים

הסיבה הפרוזאית
(
תורת ישראל מבקשת להנחיל לדורות, נורמות של שקיפות ומנהל תקין .
כשנשיא של שבט [כמודל לכל מנהיג] מבקש לתרום או אפילו להקריב קורבן לה´, אין הוא יכול לחסוך במילים לרשום בספרים, רישום סתמי: הקרבתי כמו כל שאר נשיאי ישראל.
הכל צריך להיות רשום בפירוט רב ואפילו מיגע וחוזר על עצמו שכאמור הספרים יתנהלו על בסיס של שקיפות מלאה ומנהל תקין
ועד לפרוטה האחרונה

  הסיבה האסטרטגית
 
ביקשה התורה לומר כי לא הקורבן העיקר אלא עצם הדברים הנאמרים כאילו שיח שפתותינו כתחליף לקורבנות של ממש.
רק תורת אמת ותורת הנצח תבליע בהזדמנות היסטורית חשובה זו מסר איסטרטגי שכזה

 )
)
 
. פריצות שורש הרע בעולם
 
התובנה הראשונית של מאכל עץ הדעת טוב ורע , היא : "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם".
אם כן, במה נפקחו עיניהם, בכך שהתוודעו לראשונה גם לרע שבעולם ועוד גילו, כי ראשיתו ושורשו, נעוץ דווקא בגופם, על כן לא יפלא כאילו ברפלקס אוטומטי מהרו לתפור לעצמם חגורות מעלי התאנה.
לכן גם משנאלץ האדם לשלוף תירוץ להתחבאותו מפני ה´ אמר : ואירא כי עירום אנכי ואחבא"
אם כן, עץ הדעת פקח את עינינו להבין כי אין טוב בעולם בלוא רע וכי שורש הרע, קרוב אילינו מאד. מצוי דווקא בנו, בגופינו שלנו. חברה נשחתת לבסוף רק מתחילתה של פריצות של חוסר צניעות שבגוף.
קודם לאכילה והפקחון, האדם וחווה זיהו רק טוב בעולם ועל רקע תודעה מוחלטת זו של חיוב בלבד, לא היה כל "רע" וסכנה בהיותם ערומים..
מכאן שכל מי שאינו נוהג בצניעות בגופו הוא מפקיר עצמו ואת העולם לשורש היותר בסיסי וראשוני של הרע משורש זה יכול האדם להתגלגל לגרוע מכל.
לא בכדי מיד לאחר העונש נפנה הקב"ה מיד לגדור את הפירצה בכך שעשה להם כותנות עור כאילו לומר עתה צריך גם "לשפר" ולשפץ את הבריאה.
על העור של האדם מכאן ואילך יש להוסיף כביכול "עור" משני נוסף של צניעות של "כותנות".
לרמז כי מכאן ואילך חובה שהבגד יהא כעור ממש.
ולא נחה דעתו של הקב"ה עד שהוא עצמו הלביש לראשונה את האדם וחווה כאילו כאמור להשלים את הבריאה בכך שהפירצה שנפתחה תגדר בכך שדווקא היוצר ויודע כל, "יהדק" את עור הכותונת לעור הגוף .
רבקה כשרואה את יצחק מרחוק היא נופלת מה"גמל", ראשי תיבות : גאווה, מרמה, ליאות.
והיא מתכסה ב"צעיף" ראשי תיבות : צניעות, ענווה יראה , פרישות