למאמר אנשי כנסת הגדולה שאמרו אחרי הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה
נדמה שנדרשת חשיבה מחודשת
אם התורה כבר מרמזת על ענין הגדרות למצוות באומרה:
ושמרתם משמרתי
למה נסמך עיקרון הסייג דווקא לדברי אנשי כנסת הגדולה
ודווקא באותה של שלשלת של מסירת התורה כלומר לימודה.
מכאן שאותו מאמר של עשו סייג לתורה מכוון דווקא ללימודה של תורה
וכי הוא משתלב באותו הענין עם הדברים הקודמים לו :
"היוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה"
וגם דוק לא נאמר העמידו כולם כתלמידים .
אם כן, יכול שלכך כיוונו אנשי כנסת הגדולה :
שהעמידו את לימוד התורה כלימוד איכותי ומבטיח על שלושה דברים:
ראשית על מנת להרבות בתלמידים היוו מתונים בדין  שלא להרחיק לכתחילה את המיושבים שבתלמידים
.וגם כאן אין להסחף לאותו הקצה שתורה נלמדת על ידי כולם
 וכל הזמן עד שמלאכה והאדמה מה יהא עליהן .
לפיכך הסייג לתורה מתייחס אם כן
כפשוטו ללימוד התורה בכלל .
שאנשי כנסת הגדולה ברוח קודשם הבינו
כי תורה ואך תורה וכל הזמן תורה ועל ידי כולם,
איננו תיקונו של עולם
אלא ההפך חורבנו
לפיכך הצמידו דווקא לאותה הדירבון של העמידו תלמידים הרבה
אזהרה של סייג בלימודה.והכל על מנת  לפנות גם זמן לקיומה הלכה למעשה
לפיכך גם עשו שימוש בביטוי "העמידו" שמצביע על נציגות איכותית העומדת כנגד עיני כל השאר
ובימים של תשובה אין טוב מצדקה