אין לקב"ה שום תענוג בפולחן של עבודת בני אדם עלי אדמות ואין הוא מחכה ונצרך לכך כלל וכלל.
כל שהקב"ה מתאווה אליו הוא שבני אדם "יציר כפיו" יטיבו זה לזה
כאחים ויהפכו אותו "לאב חי"
עוד אבינו חי
משל הם מצלמים בעיני רוחם את האלוקים ומדביקים את התמונה על דמות כל אדם ואדם הנקרה בדרכם.
אדם באשר הוא אדם שנברא בצלם
זו היא בשורת ימי המשיח
כל עוד לא תחלחל תובנת יסוד זו
המעגל הבראשיתי שאליו נשואים מעיינינו ותודעתינו הפנימית בגעגוע אין סופי של הווית "גן העדן" עלי אדמות
לעולם לא תתגשם
ויותר מזה כל עוד אנו לא אוחזים סוף סוף בשיא ההומני הגלובלי כאמור
אנו נוהגים בהונאה עצמית כאילו באמת אנו מצפים לגאולה
