בורא העולם ברא אדם, בשביל הרבה בני אדם, שיצאו ממנו במגמת אין סוף שהוא האין סוף.
שהאדם "צלם אלוקים" ו"האלוהים" ברבים בא גם להדגיש את הרבים הנדרשים בחזקת ב"צלם".
לפיכך לכתחילה אין ולא היתה קדושה מוחלטת לחירות האישית הפרטנית . כי החופש האישי הפרטני בהיכרח של ידיעת היצרן - הבורא, מוביל מימלא בסופו של דבר להתנגשות בחירותם של אי אלו פרטים אחרים מים האין סוף של בני האדם.
לפיכך, הבורא בהכירו את האדם במבט האין סוף הבין ונתן להבין כי החופש המוחלט לפרט בוודאות יוביל כך או אחרת גם לאובדנו שלו
לפיכך, העונק החופש המוחלט לכלל האנושי המוחלט בקו האין סוף.
ובהיות שמבחינה אופרטיבית מדובר למעשה בענין תיאורטי מן אוטופיה אנו "יורדים" לרמות יחסיות של חופש .
מכאן שככל שצבר האנשים גדול יותר חופש הפעולה והבחירה גדול יותר מזכיר במשהו אולי את הדימוקרטיה. ואולי לא בכדי זו גם השתדכה עם האתחלתא דגאולה
כך או כך, גיזרה היא כי אחדות כלל ישראל תוביל לחידוש הבחירה הגדול ביותר בהיסטוריה ויהא זה הצעד הממשי והמכריע לקידומה ומימושה של הגאולה השלימה
