בבשורת הלידה התווכח אברהם וגם בשלב העקדה היה לו לחזור ולהתווכח
סמיכות השליחות של המלאכים נעוצה כנראה ברעיון נשגב אחר.
השליחות על שני חלקיה אינה אלא פתיח לסגירתו של המעגל בעקדה. - גם שם מבקש למעשה האלוהים להרוג צדיק והפעם למעשה צדיק על באמת.
. והשיא המצופה היה
כי מה שאברהם התווכח על זרים עלומים כצדיקים היה לו יותר להתווכח על בן שניתן כבשורה והוא לכאורה בעליל צדיק ולא עוד שהוא הוא עצמו מתבקש להיות המוציא לפועל
והא כיצד ?
מבשורת הולדת הבן ניגש אברהם להתווכח על חייהם של בני אדם והנה כשהוא הוא נדרש כביכול במו ידיו לעקוד את אותו בן הבשורה. אזי מצפה היה המקרא שסיפור סדום ישתכלל אלי שיאו הנפלא שיבא הפעם "אבי אבותיו" של הוויכוח.
שאז ינופף אברהם באלוהי המשפט וכו´
ופה אברהם נכשל
הוא אשר יזם את המסע הזה לצדק הצרוף והוא אשר גם לא ידע לסיים אותו בשיא הנכון ובעוצמה המכרעת .
אברהם היה צריך ללכת עד רגע לפני הסוף בעקדה.
לקחת את המאכלת ולהטיח אותה באדמה
ולומר אני יודע אלוקי המשפט שאתה אך מנסה אותו ואתה אלוקי המשפט ביקשת שאגיע עד לשלב הזה ואני יודע שעכשיו תאמר לי להפסיק וה´ היה משיבו בעצמו....
אבל אברהם אם בכלל, "חיכה" למלאך אחד מאותם המלאכים...
וכך דווקא בניסיון האחרון אברהם עמד בו אך חלקית בלבד וכך גם ההסטוריה שלנו יצאה לדרך
שתי הערות...
הדבר שהפריע לאברהם בא לידי ביטוי בדבריו לאמור : "והיה כצדיק כרשע"
כלומר : שבתודעת כלל האנשים יתקבל הרושם שהאלוקות חלילה לא מבחינה בין צדיק לרשע.
כלומר גם מבחינת אברהם אם בהשגה האין סופית של האלוקות צריך להרוג צדיק ,גם זה אלוקי הצדק והמשפט שהרי זה בדיוק הרבותא של האמונה שאומנם "ותחסרהו מעט מאלוהים אך במילה "מעט" גלום ההבדל הגדול שלעולם לא נשכיל לרדת לשורש ה"טעם" [אותיות "מעט"]האלוקי ...
אלא שכאמור מבחינת תודעת האדם, סבר אברהם, שצריך לכאורה להפריד בין זה לזה.
הערה שניה : אם כך לכאורה אין סתירה עקרונית בין יחזקאל לאברהם.
אך גם ביחזקאל הנענשת היא האדמה שיכרתו ממנה גם צדיקים להיותה שממה כליל
תגובות