בכורת – יצירותיי, בסדרת: במשפט אחד, לילדים
השעון הלם – חצות ומחצה,
בשדה ירוק,
כבשה פועה.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- מוטב להיוולד בתור כלב
- מדינת - בית בושת
- שרתי מדינת-האפרטהיד
- אסון רשלנות, כנגד הטבע
- הניצחון היה עוד רחוק
קשור אלי
- [ליצירה] נראה לי נראה לי, אביבי, שכיוון שחצות ומחצה כבר עבר חלף הלך לו, ולכן שקעה שמשו של ירושלמי בשיר ילדים מדהים זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח ספרותי השוואה בין שירו של הירושלמי לשירו של אלתרמן: לדעתי זהו שיר קונטרה לשיר "איתך ובלעדייך" מאת נתן אלתרמן (כמדומני): לפי נתן אלתרמן: "השעון גימגם דבר מה אני יודע -הוא רצה לומר : אחת אחר חצות" וכאן ידידנו הירושלמי חזר בזמן והקדים בחצי שעה את השיר של נתן אלתרמן,(אם כי היה יותר מידי עייף) כי אולי לא רצה שיהיה כאן פלגיאט, והוא רצה להקדים את שירתו ויצירתו של המשורר, כי הוא חושב שדעותיו הפוליטיות מקדימות את זמנו . אבל כאן מתחיל ההבדל העצום: בניגוד לאלתרמן שלא נרדם בשעה אחת אחר חצות והשלים את כל השיר באבחה אחת וזאת מפני שישב בניחותא בקפה כסית ודיבר קצת עם שלונסקי וקצת עם לאה גולדברג, הרי שידידנו הירושלמי שהוא איש ציבור עסוק ביותר וכנראה השתתף בהפגנה של גוש שלום או סולידריות, חזר הבייתה עייף ונרדם בחצות ומחצה כשידו מוטה על המקלדת ובכך לא זכה להשלים את שיר התגובה שלו לשירו של אלתרמן, והוא לא היה צריך לספור כבשים מפני שהכבשה באה בחלום ואולי גם כתבה את השורה האחרונה. נתן אלתרמן כתב שיר אהבה ואילו הירושלמי כתב שיר ילדים, אבל נתן אלתרמו בשירו התחילו כשיר ילדים בכתבו: "תינוקות סומים פורשים עכשיו כנפיים" משמע בעיני הירושלמי הם סומים פוליטית ועל כן הוא כתב שיר זה בכדי להסב את עיניהם לשיריו האחרים [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחחח חברה. נקרעתי.... תבזבזו תזמן שלכם על מישו אחר... בכולפופן. שמתי לב שאפחד לא התייחס לכלבה של שמוליק- דולי. אני זוכרת אותה בתור כלבה. פשוט כלבה חמודה, דלמטית, בלי זנב, ועכשיו- בלי צוואר. אתם חושבים שכדי ש"בשדה ירוק כבשה פועה" יתקיים, נצטרך להקריב כזה קורבן? אולי הכותב הנשגב מקריב את עצמו? ירושלמי- שקול הצעתי. התפשרתי בשבילך.... [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב, לובנת!.. ב"ה אזמה אם יש דולי בחדרי חרדים, זאת לא היתה הנקודה. ניסיתי להגיד שבגלל שיש דולי כלשהי שקשורה לפוליטיקה, (אשתו של..) אפשר לקשר את הכפלת הכבשה לפוליטיקה. וכמובן שאני איני מסכימה עם דעות המשורר הדגול, אך אני מנסה לפרש את מה שלדעתי הוא חשב בעת כתיבת יצירת המופת. ואם אתה ממש רוצה, בגלל שיש דולי בחדרי חרדים, אפשר לקשר את ההכפלה גם לחרדים. אבל בשום מקרה שהוא לא יוצאת השלשה. באמת, לא לעוות את דברי עד כדי כך! הם מעוותים מטבעם... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] סתם שאלה: ירושלמי הוא באמת ירושלמי? כי אם כן, מישי, יש צורך מיידי ודחוף לרבע את המשולש: נוצרי, ארמני, מוסלמי ויהודי. נראה לי שאנחנו הולכים להפוך את כל התיאוריות שבנינו על פיהן, בדרך להבנה המושלמת של השיר: השעון הולם - זהו שעון הכנסייה, ובעצם הפעמון שלו, שהולם ומזכיר למוסלמים (ואולי גם לארמנים?) להגיע למסגד. המואזין (או הטייפ ששם שם כשהוא נוחר) מחכה למאמינים. חצות ומחצה - בעוד הכופרים נוהרים למסגדים ולכנסיות, יושבים צדיקנו היהודים בכותל ומקוננים בתיקון חצות על הגלות הנוראה שחצתה את עם ישראל מארצו, וכאילו חולק ליבו של העם לשניים. בשדה ירוק - בכפר פסטורלי בשוויץ, שם יושב לו אוטו ון-דרעק, האיכר השמן והגוי כל כך ומרביץ גיהוקים (גרעפסים בלע"ז) מחביות הבירה ששתה. הכבשה פועה - יושב החצי השני של היהודי המקונן בכותל, היהודי שבגלות, ועיניו דומעות, ופיו פועה לאבינו שבשמיים לגאולה. אחח, ירושלמי - קרבת אותי לאבינו שבשמיים! [ליצירה]
- [ליצירה] נאה דרשת. ב"ה אכן נאה ביותר. לולא היה שמואל ירושלמי תושב באר-שבע, אולי אף הייתי אומרת שיש משהו מן האמת בפירושך. אם כי אין ספק כי הוא מרתק למדי. [ליצירה]
- [ליצירה] חצות שמואל יורושלמי פשוט כנראה התארח שבת באחד התנחלויות, ושמה זה היה המקום היחיד שהוא שמע כבשה פועה בשדה ירוק משל כפר ערבי [ליצירה]
- [ליצירה] גדול - הבנתך עמוקה מני ים רק להוסיף בהמשך לדבריך המחכימים, כי אם אצל אלתרמן מנוחתו עדן, השעון גמגם, יודע-ולא יודע היכן הוא ומהו כיוונו בחיים, הרי שאצל ידידנו הירושלמי (מזרח ירושלים?) השעון ה-ו-ל-ם!!! הכיוון ברור והדרך נטויה!! אביב - יישר כוח על פרשנות נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] מישי את מפספסת נקודה אחת בטוחני כי ידידנו הירושלמי (שם פטריוטי להפליא) התכוון בפירוש לחצות את הפלסטינאים, קרי את הפלסטינאים גופא... וכידוע לך, בשר שנרקב הופך להיות ירוק.... :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואי!! ב"ה בדיוק חשבתי על הרעיון של פועה כסמל לחיים חדשים בגלל שפרה ופועה, אבל אוהב גנבנב לי (: בכל אופן, כולכם פירשתם יפה, אך כמובן אין זה סותר את נשגבותה של פרשנותי העמוקה. בנוסף לכך, יש לציין שכפל הלשון "חצות ומחצה" מעיד על שני דברים: חצות מעיד על החושך הגדול ששורה עלינו בזמנים של מלחמה, ומחצה הוא השאיפה לחצות את השטחים שבידינו ע"מ להגיע לשלום, שבו כבר לא חשוך, ואפילו כבשה פועה (מלשון חיים חדשים, שלום, התחלה חדשה) בשדה ירוק (שבא כקונטרה לקו הירוק. לא יהיה קו אחד, יהיה שדה, כלומר שטח, לא יצטרכו גבולות ברורים, בבחינת וגרה זאבה עם כבשה פועה בשדות ירוקים.). [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתך מעידה רק על בורותך בהיסטוריה, כי על אף היסחפותו של העם הגרמני אחרי נאצים, הוא מעולם לא היה עם דפוק, אלא דווקא, עם מאוד תרבותי ומפותח. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי פעלים חדשים ושאר ירקות ראשית, אני דורש את יתנצלותך על כך, שכינית אותי עולה חדש. דבר שני, בשירה, זה מתייחס קודם כל, לאלה מאיתנו יודעי ח"ן בכתיבת שירים הראויים לשמם, מותר ואף רצוי לשנות מילים . הרי רוב גדולי משורריה של השירה העברית, נוהגים כך. וכך גם אנוכי. ומעתה, אני מבקש פעם נוספת, להתנצל בפניי על הכינוי המעליב הזה של עולה חדש, לאדם שנמצא המון שנים בארץ, ושנחשב לבין עמודי התווך של השירה העברית המהפכנית. [ליצירה]
- [ליצירה] לרעות! לידיעתך, במקביל לאתר צורה, שיריי מתפרסמים באין ספור אתרים נוספים. שתהיה לך שנה טובה וגמר חתימה טובה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי ישעיהו לייבוביץ' אכן, אני מאוד מעריץ גם אותו, וגם את ברגותי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין קשר! אין פה שום קשר, לאיסוף גבבות. יגבות, זאת צורה נוספת של יגבים - שדות. [ליצירה]
- [ליצירה] קראת נכון - צוחרה צוחרה - זו המילה, והכוונה לצוחרת. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסביר מדוע החלפתי מינים העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל. בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתיו הכוונה לא ליַשַן, במובן לישון, אלא ליַשָן. פחות חלה טעות בניקוד המילה. [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית. [ליצירה]
תגובות