הרחם או הרחמה הוא עוף טמא וחז"ל מספרים לנו ששמו רחם" רומז למידת הרחמים המתעוררת בעת הגאולה והוא הרחם שורק כשמשיח בא.
הנה כי כן , לא בכדי דברים נפלאים אלו נתלו דווקא ברחם כסמל לכל ה"עופות הטמאים". שהוא המסמל יותר מכל את מהות המהפכה של הגאולה : של החזרת השלימות ההרמונית הראשיתית .
והנה בשמו לא רק גלומה מידת הרחמים כאמור אלא גם כל אותו תהליך סמלי המתבקש לגביו ושכמותו בעת הגאולה.
והנה משמו נגזר גם : "חרם" ו "מחר".
שלמחר של גאולה, יגוז ה"חרם", ממנו כעוף טמא והוא שתזדמן לו שוב השעה, לשוב ולהצטרף ולהדבק בקדושה ובטהרה .
ישרוק הוא משמחה, כאות לימות המשיח.
ושריקתו אות היא לעולם שלם וטהור יותר .
ומנגד גם הקב"ה שורק כרועה המקבץ את כלל עדרו. כולל כל הנדחים שבקצוות . כל אותם אשר "הוקצו" לפי שעה מחמת היותם "טמאים".
שנאמר : "ואשרקה להם ואקבצם".
שהקב"ה שב ומקבץ את כולם.
והרחם כאמור, אינו אלא סמל מובהק ליהודים שבדורינו שיש בהם שמחוללים פלאים בקידומה של הגאולה ובכל זאת לפי שעה הם בחזקת "טמאים" שאינם שומרים תורה ומצוות.
ואוי לנו אם נחרים אותם.
שהרי יש לדונם לאותו ה"מחר" הגאולי שלהם שגם הם יצטרפו לכלל כלל ישראל, העובדים את ה´ מתוך שמחת אמת של גאולה.
לכן, שוב מוצאים אנו, עד מה צריכים אנו, להיות זהירים ולהאחז, בכל מחיר באהבת חינם ובאהבת כלל ישראל
ובאשר הם הם
נ. ב.
תמצית של דברים אלו כ"תגובה", נדחו על ידי אתר דתי מסויים ולדעתי לבושתם כי רבה . שמו של האתר חקוק על לוח ליבי לדראון וכל כך משום שאך אתמול פרסמו תגובה כנגד רב ציוני ידוע, שהוא כמוסר ורודף ועוכר ישראל ,
כעין התרת דם ממש
וההתלהמות חגגה
נ. ב
לבסוף פרסמו בכל זאת התגובה ואף על פי כן ראוי שההערה לעי ל תנוסס בפני כל
