גם קלישאות צריכות ריענון
אנו נוטים להתפש לפרשנויות ראשונית
כסוף פסוק
סוף פרק
וסוף סיפור.
משל האמת המוחלטת הינה בכלל סופית ודווקא בנקודת עצירה מסויימת
מקום שמישהו עצר או נעצר.
במה דברים אמורים
לאחרונה להוותינו רבנים ציוניים עם הזדקנותם
הופכים למחמירים יותר ויותר
ובכך מרחיקים מאיתנו עוד יותר חלק ניכר מאחינו הקרויים חילוניים.
אלה הרבנים,כביכול מתחלחלים מהעובדה :
שבבית דין של מעלה ישאלו
מדוע "הנער" איננו אתכם"
ולדידם הכוונה לחינוך מחמיר וקפדני יותר
של בני הנוער.
אבל תורתינו הקדושה נשגבה הרבה יותר
מהסתכלויות צרות אופקים שכאלה.
אמת, כשנאמר על יוסף הביטוי "נער"
תאם הדבר לכאורה גם את גילו ואת חינוכו.
אבל כשזה כבר מגיע ליהודה [רמז לימות המשיח]
הביטוי "נער" התייחס דווקא לבנימין ,שכבר היה אב לילדים.
מכאן שנער איננו רק נער מלשון ילדות או בחרות
אלא יכול שביטוי זה יתייחס גם למבוגרים
במובן נוסף אחר, כפי שגם הדבר התאים לבנימין
באותה הסיטואציה המיוחדת של הגביע שבאמתחתו
לאמור : "נער" .
מי שהתנער מהשורה, מההתנהגות הנורמטיבית הרגילה או מי ששוגה.
מכאן אחיי וריעיי :
שרועים רוחניים ובמיוחד גדולי תורה
שעולם ודווקא בעת הרגישה הלזו
עיקרו חינוך ואחדות כלל הציבור גם המבוגרים
לגרום להדבקות של כלל ישראל ויהיו מי שיהיו
באהבת ישראל טהורה ונקייה מכל חישוב ואינטרס
כי אז לעניות דעתינו אלה ישאלו שם למעלה:
מדוע הנוער אלו שהתנערו מתורה ומצוות לא היו אתכם
ולא היו אתכם שם למטה..
לכן עם כל הצניעות
כל רב בישראל, צריך לדאוג מאד מאד
ששם ישאלו אותו מדוע לא פעלת לאהבת ואחדות כלל ישראל .
מדוע לא עסקת ופעלת קודם לכל לקרב רחוקים
ובדרכי נועם ו/או בכל דרך אפשרית אחרת .
ולאלה החיים ביננו מומלץ לשקול לכתוב בבית מדרשם
כמין שלט מול עיניהם לאמור :
"איך אעלה אל אבי והנער [אחי החילוני,שהתנער מתורה ומצוות] איננו איתי"

והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת, אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם