אתה שם את היד
על הכתף. נגיעה.
אתה שם על הכתף. מדייק
בנקודה.
יד על הכתף.
תחושה. שם את היד
על הכתף. ברגע
מנוחה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה משהו ! [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר כפול: 1. "ראית אותי נבוך, מבלי לומר דבר".- לא מובן. כמו שכתוב עכשיו, זו היא לא שאומרת דבר. ואתה, כוונתך שאתה לא אמרת דבר. האם כך? לכן: "ראית אותי נבוך לא אומר דבר". 3. הבית הראשון עומד לבדו. וזה טוב. 2. "אולי בפעם הבאה" אמרתי, וחשבתי, "אולי לא תהיה פעם הבאה". טוב יותר כך: "בפעם הבאה", אמרתי וחשבתי- אם תהיה "פעם הבאה". - או כפי שנראה לך שורה זו.. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אין פה קוראים, אה? איפה נעלמו כולם???????? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי באה מאהבה, זה כל כך יפה. כל כך כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי הוא "סער"? זה משמעותי להבנה? [ליצירה]
- [ליצירה] בבעיטת עונשין הוא מבקיע משני סנטימטרים מחטיא וחוטא מחטיא וחוטא לאחות הרחמניה שאספה אל חיקה [ליצירה]
- [ליצירה] ווא! קראתי הכל. מדהים. יישר כוח גדול על עבודת המחקר. מצפה לעוד בנושאים דומים. תודה. (כדאי לכתוב בביל'?) [ליצירה]
- [ליצירה] כסא שחור לידו כך ניתלים הצבעים, צריכים להיות קודרים. [ליצירה]
- [ליצירה] וכך היית רוצה שיראה???? ההתרוקנות המביאה על עצמה חיים חדשים. מתעצמים. אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה: ועכשיו, כשאת יודעת הכל, השלם- עדיין גדול מסך כל חלקיו? התעצמות הנפש. התעלות רוחנית. חיבור לגבוה. יניקה ממקור עליון. רק בצלילה צורנית ללא "חשיבה תבניתית" התעלמות מתדמית מפחדת ממים עמוקים? אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב? זו הראשונה. [ליצירה]
