אמרו לי
שצריך להקשיב.
אז אני מקשיבה.
מהנהנת בראשי,
מחייכת,
מקשיבה.
מי יקשיב לי?
מי יהנהן לי בראשו?
קשב.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ניצ, מזמן לא בכיתי... ועכשיו, שוב, בזכותך. נגעת בי במקומות מאוד כואבים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת, אם את רוצה שאשנה, תביאי רעיון אחר. בכולופן, אין לי עלה משהו אחר בראש.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מיוחד מאוד. אהבתי את החשיבה היצירתית (מי בימינו כותב בכזו פשטות ופסטורליות???) השיר זורם ונעים לקרוא אותו. *נאד* מים, ולא *נוד* [ליצירה]
- [ליצירה] חייבים להתגבר ולמנוע השתלתות הדיכאון. טוב מאוד. הבית האחרון אכן חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] ישי, יפה. עצם הכתיבה על רעיון שכזה נותן תחושה מיודחת. (כ"כ פחדתי שתכניס אותו לגיהנום!..) [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש מבינה את ההרגשה. לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה. היטבת לתאר את התחושה. יהיה טוב! :) [ליצירה]
- [ליצירה] * מסכימה עם ערוגה בקשר לדמעות. כתוב טוב. מחבר. נוגע. 'מגעגע'. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו, אהבתי מאוד. מתלבטת אם לומר.. אבל הפריע לי קצת שהחרוז בבית האחרון צולע.. זית - זית... זה לא מספיק מעולה.. לעומת כל השיר שהחריזה נשמרת בו מאוד מאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי מי הולכים, זו שאלה??? הולכים אחרי מחבלים מתאבדים, כמעט באותה הדרך, מבלי משים. כדי שנתעורר ונשנה גישה, אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] חלילה לך מהפסקה.... כולי תקווה שיורם טועה! [ליצירה]
תגובות