אמרו לי
שצריך להקשיב.
אז אני מקשיבה.
מהנהנת בראשי,
מחייכת,
מקשיבה.
מי יקשיב לי?
מי יהנהן לי בראשו?
קשב.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצויין. איתך בכל מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פחות ציני ויותר דורסני. זה לא זלזול בדור הבונים, זה פחד מפני העתיד, וזה חיזוק של ההקרבה שלהם מול ההקרבה שלנו. נכון שזה העתק מושלם של שיר אחר, והיצירה לא עומדת בפני עצמה, אל זה חלק ממה שגורם ליצירה אכן להיות חזקה ומשמעותית. אני כן אהבתי. וזה בלי להיות חיילת.. אז אולי אני גם אדיוטית.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא גרשון. באמת מוזר שאין תגובות, רק עכשיו קראתי וחשבתי שיהיו תגובות. אין ספק שזה עצוב. כתוב ממש טוב. נהנתי לקרוא. אמנם בסוף קצת הלכתי לאיבוד בין האני המספר שמתחלף כל רגע, אבל פשוט נהדר. יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר שלנו!!! סוףסוף שומעים ממך. אחלה שיר יצא לך.. ועוד אחרי הפסקה כזו ארוכה.. [ליצירה]
- [ליצירה] בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים. האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה.. המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד! כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת. (אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כ"כ אמיתי וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, מחכים לתגובתך. [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח שלא לב. אבל - - - עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה. ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה. שיר מקסים! כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] תנסה פעם ללכת על זכוכיות ותבין מה זו אותה זהירות. כנ"ל לגבי הליכה על קוצים כאלה חזקים שחודרים לך לרגל. בחיי שזה כואב, וצריך ללכת בזהירות (לא שזה עוזר...) [ליצירה]
תגובות