[ליצירה]
לניצן ופרח זו האמת במערומיה, ללא כחל וללא סרק.
זה - לא יצירה ולא סיפור .
גם הכותרת "רשימת מכלת של חיים" , מנסה לרמז על ראשי פרקים בלבד. ללא כל מגמת "סוף" ספרותי.
ושוב ,זה סיפור אמיתי.
והוא נרשם בהקלדה ספוטנית, בהתהוות ממש, ללא כל כוונת "יוצר" ויומרות של יצירה.
לבד אולי מרצון לפרוק ולחלוק ואולי לעורר מהרהוריפ פילוסופיים, שלעיתים בין שני נקודות שהן לעיתים אחת [ אלוקים מכאן ואבא מכאן] האדם נקלע לעיתים לריק נורא ובלתי מובן
[ליצירה]
מסכים עם דוד.
נמנעתי לכתחילה מלהתייחס משום שחשבתי שזה נושא כל כך רווי ומורכב שאי אפשר למצותו על רגל אחת.
ובכל זאת .
התורה שהיא גם ספר תולדות האדם יודעת מהות ועוצמת יצריו של האדם לפיכך הקדימה להנחותינו בענין זה תוך קביעה חלוטה לאמור :
"ולא תתורו אחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם"
כשעינו של האדם רואה את פניו של היצר היא מרצדת תת הכרתית ומחוללת בו באדם תהפוכות בלתי נשלטות ואנו הופכים למעשה כאותם ה"מרגלים".
והתוצאה החלוטה היא : "אשר אתם זונים אחריהם".
לכן ניתן לנו "פתיל התכלת" שבדיוק כך נתפתל ונסב ראשינו לתכלת השמיים....
[ליצירה]
מתחיה -לגאולה.
למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם.
דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים.
במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה.
וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת.
לברוא גאולה טהורה לעולם
[ליצירה]
דוד נהנתי שוב לקרא אותך,
השילוב שאתה מפגין:
דברי תורה יפים עם נועם שיח, הוא שילוב משובב .
על אף זאת, יש ביננו עדיין הבדלי גישה ואיך כתבת טוב שכך, שהרי הכל אצבע אלוקים והכל מאורו - אור האין סוף.
שוב תודה לך על התייחסותך והדברים המשובבים
[ליצירה]
לזיוה גל
תודה על תגובתך
השא' שלך במקומה והיא חותרת ליסוד אושיותיו של זה העולם, שנברא לכתחילה ובהגדרה זך וטהור הרבה יותר
ממה שנדמה.
בכלל, מה אשמות הבהמות שהפכו לקורבנות זמינים לכל אדם ובכל חגיגה
ובכלל מה אשמים בעלי החיים ששילמו את מחיר הגירוש שלנו מגן העדן, עד כי הפכו טרף מזונם
גם של בני האדם
ואכן לעניות דעתי לתורה צפנים מוכמנים לכל עת וזמן. "מוסדות" ומנגנונים מופרכים ואף אבסורדיים, [קורבנות וכו'] שניתנו בגלל חולשתם של דורות
"יושמדו" מאליהם,תוך מתן אינטרפטציות סימבוליות בלבד
רוצה לומר, שזה שאת מתקוממת ובצדק
ואף אני בתוכי מתקוממם וזה גם עיקר המניע של כל הגיגיי שבזה
אנחנו למעשה אותה הסנונית המבשרת את בואה הקרובה של אותה העת .
שהיא כלל לא אוטופית
ואם מותר נימה אישית
ואני לא טועה בך
כי אז שמך זה
יאה לך יותר
[ליצירה]
תודה לכל הגיבים הנכבדים.
בחלקת האלוקים הקטנה שלי אני מבקש להניח "אריכים"
על מפתנו של משיח. ואם הדברים גם עושים רושם , אין
מאושר ממני.
תודה לכם.