בשבעת ימי הבריאה נברא האדם לא מושלם לא"תמים" .התווספה לו עורלה [עור לה לערווה] ודווקא במקום הכי רגיש הכי משמעותי וסמלילאותה התכלית הפיזית של "פרו ורבו ומלאו את הארץ".
והנה ביקש הקב"הליתן לאדם את זכות המלה האחרונה ותרתי משמע : שהוא עצמו האדם יהפוך עצמו לשלם תמיםויהא למעשה שותף לקב"ה גם בעצם בריאתו הפיזית. לכן מועדה של המלה הוא דווקאהיום השמיני הממשיך כביכול את ימי הבריאה.
הנה כי כן. העולם נברא במאמרות "מלות אלוקיות" ואנו משלימים את בריאתהאדם במלה פיזית שהיא עשייה של נכונות והסכמה - ברית לא רק כביטוי לבריאת העולםויעודו, אלא גם להמלכת הבורא.
והנה משהגיע אברהם להתחיל ההסטוריה החדשה של האנושות, רלוונתי היה סוף סוף להעבירדווקא לו את האתגר המשלים הזה של הבריאה.
ודוק רק מששונה שמו של אברהם לאב המון גויים נצטווה הוא על המלה, שהרי כאמור מדוברבאכט שהוא השלמתה של הבריאה ורלוונתי לכל העולם, כמובן בעת הבשלה לכך
