בס"ד
החיים הם מחלה חשוכת מרפא. אנחנו מתחילים למות מהם ברגע שנולדנו.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי במיוחד שמתחילים למות מהם........ [ליצירה]
- [ליצירה] נכון נכון מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * חכם =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה פסימי מידי, קודר לטעמי. המרפא ישנו, עבודה ה'. השאלה היא האם תוכל להגיע אליו ולזכות לחיות בו... שהרי התורה היא תורת חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] חכם אבל שכחת דבר אחד... שאנחנו בהתחלה צומחים פורחים ועולים ורק אחר כך נובלים ונופלים... אז בהתחלה אנו חיים מהם ואותם ורק אחר כך בא המוות אחרי שכבר אין טעם להילחם במחלה כי כבר עשינו את כל מה שיכולנו לתת לעולם והיינו צריכים לתת. וזו השליחות שלנו... בהצלחה. חיים יפים. בת מלך... :) [ליצירה]
- [ליצירה] למה?? [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, קצת קשה לי להתרגל לשם החדש-ישן. אני כל הזמן מחפש אותך בנעל-בית... בכולופן, חבר, אני ממש מבקש שלא תעשה לי את זה. את החיים שלי אני אמור לכתוב. אם אתה תעבור שם קודם, לא יישארו לי גשרים לשרוף בחדוות ניצחון מאחורי גבי. הלא כן? [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאמרתי כבר אוי, ואבוי. ושוב אוי, ושוב אבוי. לא יאומן, ובכל זאת, מציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] יואו! קראתי שוב (בפעם המי-יודע-כמה) ושוב! בול! חץ בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] ולעיתים: כמה קשה להתיר ייסורי-איסורי-אסורי קשר שכה בקלות נקשר; בכמה כח צריך להרפות לוותר, לבתר, לפטר; בכמה קשיים עולה הקלות השלת הנטלים הנמלים בהם עגנו. הפליגי, עופי, הינשאי... [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה במועדון... עם דויד גרוסמן, ויותר ממנו, הרבה יותר ממנו, דייויד פירסיג. אני לא אתחיל אפילו לנתח... [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג הכאב הוא אותו הכאב. הגירוש הוא אותו הגירוש. והדמעות... הדמעות מפלסות להן נתיב שונה, אך בוער לא פחות. כל מי שעצר באדום - כבר אמר עליו המלך-משורר הג'ינג'י - "גם מצרים נתנו יד..." [ליצירה]
- [ליצירה] נאמר התפילה - פותחת דלתות, הדמעות - בכוחן לפרוץ שערים נעולים, אך השמחה - השמחה בכוחה לשבר את החומות... [ליצירה]
- [ליצירה] אני, בנימין נקונצ'ני מ-ת-נ-צ-ל!! טעיתי באופן מביש, יצאתי חומוס. גוגוק, שהבהיר לי את העניין אישית, אכן צילם את התמונה המקורית שמופיעה על כריכת הספר של דוד בן-יוסף. מה דעתכם על זה? בנימין שאומנם לא טעה, אבל פתח את הפה גדול ומוקדם מדי, וכרגיל יצא ידיוט [ליצירה]
- [ליצירה] אח, יאיר, בתחילה גם אני הקטן חשבתי שהיצירה נגמרת קצר מדי. אבל אז, כמו רצועה אלסטית שנמתחה והתיזה אותי חזרה, קלטתי שהסיום אינו רק סוף. הוא ה-סוף. יהודי השתחווה לצלם. "ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו" "ויכפר על בני ישראל" [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. כתוב טוב. [ליצירה]
תגובות