משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
- קשקוש של קקטוס
- המזימה הנוצרית
- "זאת הברכה" - המבוא ההיכרחי שנעלם
- המהפכה האחרונה של משה
- דמעותיי ברבבות השנים
קשור אלי
- [ליצירה] ליאורה אני מצטער מדובר כעולה מהכותרת אוסף מקרי ומידי של תגובות שהגבתי בערוץ 7 בניסיון נואש להעביר מסר כי אנו שרויים בתקופה רגישה והרת גורל וכי עלינו לקדש את אחדות כלל ישראל ולא לתת לשום מחלוקת אפילו לא על חבלי מולדת שנאלץ לנטוש לגרום לשסע בעם הזה . לצערי אני חש שהדברים שם נופלים על אוזן ערה לכן אני מנסה לעלותם גם כאן לאויר, כמות שהן תגובות שאינן בבחינת משנה סדורה, והכל בתקוה,שמא המסר בכל זאת יעבור ויתפוש לו שביתה אישית, אנו צועדים לקראת משבר נורא ואני חרד לאחדותו של העם הזה ולגורלה של המדינה שבעיניי אין קדוש ממנה כמות שהיא על הטוב והרע שבה. נושא הגאולה הוא נושא מורכב ולפי השקפתי רוב רובם של רבניננו, אינם מפענחים נכונה את כל מבוכיו של נושא זה. ולכן גם נגזר עלינו לצערי, לחיות בהוויה מבולבלת ומתוסבכת של בוקה ומבולקה. לכן גם תפישתם האופרטיבית והנחייתם את צאן מרעיתם שגוייה ועלולה חלילה להוביל לאסון. כל התגובות הנ"ל ועוד אחרות מובילות לאותו המקום. שבו קיים ניסיון להשיב מענה מפייס ומרסן לכל אותם קיצונים [מגיבים אחרים] המשתלחים בכל דבר ממלכתי שיש . לצערי זה המינימום והדבר היחידי שבכוחי לעשות . היומרה לאחיזתנו בחבלי ארץ ישראל בכל מחיר היא למעשה יציאה כנגד מהלכיה המחושבים והמובנים של ההשגחה בגאולה זו שאנו שרויים בעיצומה. להשקפתי אנו שרויים בתקופת מבחן קשה שנשכיל לעבור אותה בהצלחה רק אם נקדש את עם ישראל ונניח לפי שעה לארץ ישראל ולרצונינו כי כולם יהיו שומרי תורה ומצוות . אין המדובר חלילה בויתור על ערכים אלה . אלה על סדרי עדיפויות והררכיה שונה של שלביה של גאולת הקץ ככזו. תודה על התייחסותך [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, תודה לגוד. אכן לא שמתי לב ונשמטה האות [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. ואם אפשר כדבריך להוסיף "לקח". הביטוי "להעלות" ביחס לנירות בא לרמז ולהקביל את המנורה כפונקציה רוחנית עלי אדמות, לאותה שמש בראשית, המאירה פיזית לכל היקום. כשם שהשמש עולה ויורדת כך מצווה אהרון ודווקא שהיא יורדת וחשך פיזי יורד לעולם שיעלה ויאיר מאורה הרוחני של המנורה לכל העולם.[לכן גם אהרון - סמל לשלום] והנה "נר אלוקים נשמת אדם" . כל אדם . וזה המסר של פרשת בעלותך שאין אורה של תורה עולה רק לישראל אלא לעולם כולו. משום שמדובר ביעוד ושליחות על, ה"מתרוממת", הרבה מכל הפונקציות הפולחניות האחרות של אהרון, באה פרשה זו כהמשך לסופה של הפרשה הקודמת, לפיה משה שומע את הקול מדבר אליו משני הכרובים . ולא נאמר מה דיבר איליו ה'. וברור, כי זה הדיבור וזה המסר [ליצירה]
- [ליצירה] לבא בימים הפיתוח שאתה מעלה אפשרי ונדמה לי גם מוכר אלא שנראה לי כי אין הוא רלוונתי בהקשר בכאן. כשנאמר: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" מתיחסים בפירוש למקום שבעבר לא למקום שבהווה או למקום שבעתיד. מה עוד שמיד בסמוך המקרא מפרש את ארץ היעד [ארץ העתיד] "אל הארץ אשר אראך". כלומר ברור בעליל כי אותה ארץ יעד עתידית אינה בכלל הגדרת "מולדת" לענינינו. יותר מזה יש הרי מדרג ברור מהקל אל הכבד . ארצך זה הארץ העדכנית שאתה מצוי בה [קרי חרן] מולדתך מקום הולדתך [אור כשדים] "בית אביך" זה כבר הוויה הכי אישית והכי אנטימית והיא מן הסתם הקשה ביותר לפרידה. תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה . כללת בתגובתך ענינים שונים ונכבדים. אינני בטוח שיש בידי להשיב תשובות מספקות. יחד עם זאת, לפחות לענין העיקרי, חשוב לי להשמיע את דעתי. אותם חרדים שבהם את נפגשת ברחוה והם מסבים פניהם . הם עושים זאת לא בגלל שהם בורחים מהתמודדות של אמת ביצר. גם ! אבל לא בעיקר. הענין הוא מורכב יותר. התורה מלמדת אותנו שבענינים שכאלה. יש לעיניים השפעה אוטומטית על המוח ["אשר אתם זונים אחריהם"] ולכן גם מצינו את הדיבר : "לא תחמוד" במילים אחרות עצם זה שגבר מביט באישה ובפרט באשה שמתהלכת ברחוב בלבוש פרובוקטיבי אם הוא רוצה או לא רוצה ואפילו הוא גם "גבור" המתגבר בד"כ על יצרו משהוא במוח שלו מתרחש בנושא של "חמידה". בכלל חז"ל אף הקדימו להזהירנו: "שאין אפוטרופוס לעריות" ולכן הגדרות לגיבהם חייבות לכלול טווחי בטחון רבים לפיכך אותם החרדים נמנעים מלהקלע לאותו תהליך כמעט אוטומטי שעלול להוביל לפחות להפרת הדיבר: לא תחמוד. מזוית ראיה שכזו, זכותם של כל אותם שומרי המצוות לשמור את עיניהם. אגב אין איש בעולם שיכול לומר אני מסתכל תמיד ואני אף פעם לא חומד. הנכון הוא שאם "שמירת העיניים" כאמור, מלווה בפגיעה של הזולת בכל מיני אופנים שחלקם תיארת את, הרי ששכרם יצא בהיפסדם [ליצירה]
- [ליצירה] לזיווה תודה על תגובתך. ואולי שטוב שהערת. אין כל סתירה בין מה שכתבת לבין מה שנכתב ברשימתי. אני אגב מסכים עם כל מילה שכתבת הטרגדיה של האנושות שכמעט בכל הדתות חלה מוטציה שבני האדם הפכו עצמם לזרועו הארוכה של אלוהים להכניע את האחרים ולכלותם במונחים של רשימתינו: מנצלים את אפקט הכח של ה"צלם" לרעה וכלפי חוץ ובכלל אין בידם את המשך המשוואה : את האלוהים לעניות דעתי שונים הדברים ברשימה שנכתבה . ראשית תפילה שלגביה נכתב כאן היא אך תפילה ביחס למתפלל עצמו ואך למלא חסרונו לטובה. ושנית וזה העיקר הנוסחה של תעצומות ש"בצלם אלוהים" כאמור לעולם איננה יכולה לפעול או להיותה רלוונתית כנגד :"צלם אלוהים" אחר. הכח הטמיר כאמור המצויין ברשימה הוא אך במסגרת האינטימית של "הצלם" היחיד אל מול אלוהיו ולגבי עצמו בלבד. הא ותו לא. יבלו שפתיו של מי המתפלל להרוג את האחר. ואם הוא עושה כן אין הוא פועל בתוכן החיובי של "הצלם" וגם מנגד לעולם אין בידו המשך המשוואה כאמור. אין למולו את ה"אלוהים". לסיכום : הדברים שנאמרו כאן ברשימה זו הינם אך בבין האדם לעצמו בבוקשולהטיב עם עצמו. וכי אז הכוונה היא כי בעבור עצמו הוא צריך להרגיש אופרטיבית כמו אלוהים על מנת שגם האלוהים יצטרף אליו ושוב תודה לך יתכן כי ההבהרה שבכאן חיונית הייתה על מנת שלא תתגנב שום מחשבה נואלתבלב מי כי בכלל וחלילה יש הווא אמינא לומר כי האדם יכול לחוש כאלוהים להזיק לאחר [ליצירה]
- [ליצירה] לשרף הכל לכאורה ברור. תגובתך הצפויה, ממחישה בדיוק את שרציתי לרמוז בכותרת : "אש דת למו". לו היה בידי לבקש משהו, הייתי מבקש ממך להתחבט ולהתייסר בשאלה הבאה, שבעיניי, כל הבורח והמתחמק ממנה אמונתו לעולם חסרה. אם נכונה הקביעה כי הקב"ה אותת ובאלף רמזים כבר לפני כמאה שנה לכל גדולי התורה כי "קול התורה" צריך לפי שעה להדחות מפני : "קול התור" שכבר החל להשמע בארצינו באמצעות שליחיו החלוצים החילוניים... וקריאת ה"לך לך" והפעם לבנים, צריכה להתעורר ולהתקיים . ואלה בתפיסה כמו שלך, נאחזו בקרנות הגלות, נופפו בקלישאות של : "לא לעלות בחומה". דימו כי חומת חצרותיהם, תהא להם צינה ומגן. עד כי קרסה עליהם ועל עולמינו כולנו "חומת החושך" וניחתה עלינו השואה המכונה בתורה : "הרעה של אחרית הימים". ועתה, אנא שער בנפשך, אם היו הם קצת שונים מאותה גישה האטומה ,לפחות מתבוססים בספק או עושים פשרה של "שיעורין לכאן ולכאן, היו קרוב לוודאי נחסכים מאיתנו הרבה מאימות השואה הנוראה ומדינת ישראת היתה קמה לפני שמונים ותשעים שנה והיא לא היתה גם היום בחזקת "אתחלתא", אלא "שלימתא".[הגאולה לעולם לא תושלם אלא אם כן היהדות תתמודד עם שאלה זו של השואה וענין זה יובהר עד תומו] וגם אם יש רק שביב של אמת בדברים אלו. כי אז, גם המעט כאמור, צריך סוף סוף לגרום לך להבין כי נפל דבר גדול. ישנו תהליך של גאולה עם כללים מיוחדים ואופיניים לו והדינאמיקה שלו מחייב פתיחות ונאורות גם בגישה של "שפחה על הים" , יכול שרואה יותר ממה שיחזקאל בן בוזי לא ראה. על כל פנים, הגישה של צריך לציית לגדולי הדור בכל מצב הגם שהם טועים, תוסיף ותוביל אותנו לקטסטרופות נוספות וכל כך חבל .... [ליצירה]
- [ליצירה] לשחר וליאורה. תודה על התיחסותכם. ליאורה, אינני צעיר . ממרום גילי הדיסוננס התחושתי אוטננטי. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה. יוצר דימוי של זוג שנטיית הגזע שלהם שואפת לשלימות והשתלבות וידיהם פרושות למעלה לקבל גשם נדבות. בדמות שיער גולש של עלים ירוקים ומבטיחים [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה , תודה על הסיפור האישי הנפלא, שמעתה זכיתי ויעתר את שולי רשימתי הקצרה שבזה. אנא הדברים הבאים אינם בבחינת כזה ראה וקדש, אלא תובנה אישית אסוציאטיבית שלי, שבהחלט, אינה מחייבת כלל ובשום מובן. השם : "נפתלי" מורה לכאורה, על פלונטר הוויתי בחייו של מי שנקרא בשמו בבחינת : "נפתולי אלוהים נפתלתי" ואכן כשסבך המנוח, הבין מהותו של שם זה בהתיחס לאותו האיש וקבל על עצמו במידה מסויימת, להתחייב למדורה מתוקנת של השם,לגאולו ואו להסמיכו לכורכו,באותו ה"פיתול" שלו [ התשוקה לבנים] וקבל על עצמו לקרוא את בנו שיוולד באותו השם. מהשמיים סייעו בידו, בכדי לתקן כאמור את אשר טעון תיקון באותו השם שדבק בו. [בעקבות כריתת האגודל וחבלה בגוף שנברא בקדושה]. לכן ואני רק מנחש , מסכת חייו של אבא ז"ל היתה כך או אחרת, מעין הוויה מתמשכת של תיקון של אותו הפגם. ושוב אבקש להדגיש ולהזהיר, כי אין כל ערובה לאמיתות הדברים... [ליצירה]
