משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
- לראות את הקול
- "שוחד" - צפונות
- "וביום פוקדי...על הצדיקים בו ביום
- סוף מחשבה- מעשה ולא הדיבור שבתחילתה
- את האלוהים אני ירא - גם רואה
קשור אלי
- [ליצירה] אוהב אותכם - סוף ! לשיר . לא התימרתי לכתוב שיר . זה אם בכלל קטע מבוא ועל פי תגובתכם כנראה לפחות לפי שעה - לשום מקום. ליוסף המאסף. אני מניח שזהו רק תחילתו של ויכוח ארוך ואם ירצה ה' ינטשו בינינו עוד ויכוחים "קשים"- ורק לשם שמיים ואהבת האדם וכלל ישראל.[אם תעיין בכל פירסומיי זה מתחיל בזה ומסתיים בזה] היה בי גירוי עז להשיבך אחת לאחת. אך מרגע שאני נתפס כיהיר אין נוח לי יותר הדבר. ואף על פי כן כמה דברים כלליים לעניות דעתי, אתה ושכמותך הולכים ומתבוססים בטעות המיחסת לי דברים שלא אמרתי ואף לא כיוונתי אליהם והם אף זרים לרוחי. לא אמרתי שאני "חדשן". אומנם כן, רמזתי שאני פתוח ויש לי אמת משלי ואני מניח כי בג'רגון שלך ביטוי שכזה "אמת משלי" -לא קיים או שהוא בעייתי. כן אני שב ומדגיש ,רמזתי שאני נושא עימי אמת אחרת כבושה ועשרות שנים ורק מפאת נסיבות אלה או אחרות החלטתי שחלה עליי וחזקה עליי והפעם ביתר שאת, קביעת התורה : "שאם לא הגיד ונשא עוונו". אני מניח אך רעיונות גולמיים על המדף זה הכל וכל כללי הזהירות שביקשת לאלפני בהם, אנא ראה תשובתי בקטע נוסף באתר "גלות פנים שלא כהלכה". אם הם -רעיונותיי, כאבק פורח ימים יגידו. יוסף , באמת?! . לא כיניתי את חז"ל פחדנים ,שפחדו לומר את האמת . כן רמזתי ויותר, כי התגבשה תודעה מגמתית מסוימת ואף מוצדקת לעיתה[חשכת הגלות] של האדרת דמויות יסוד תוך החלקה של משקעים שבתדמיתם. הויכוח בינינו אינו אלא בבואה לשאלות יסוד הרות גורל יותר לדאבוני וזו דעתי ואין בה שום יומרה או התנשאות אנו שרויים בעידן של "פיספוס" של ליקוי מאורות. הביטוי השגור גם בפיך : "האמת והשלום אהבו", כל כך רחוק ממציאות הוויתינו, שאתה ושכמותך אפילו לא משערים עד כמה ה"מרחק" מכלה בנו. אנו אפילו מבלי מודע, משלמים עליו בדמים יקרים אותה הדונאימיקה שהיא חלק מהותי ב"אתחלתא" של : "וכיפר אדמתו עמו"..... [הפעם אני מקווה כי לא מדובר "בשברי מילים" שלטענתך רעיונותיי אחוזים אך בהם, אלא בשלש מילים שלימות שצריכות להדהד בתודעה ולא להניח ולו לרגע. לא, אנינו מטיבים להבין את אותו מכניזים משיחי שקוראים לו "גאולה". אנינו תופסים ומבינים שגאולה משמעותה מהפכה במובנים רבים . לא מהפכת "שולחן ערוך" אלא ניעור מפתו , פתיחתו, הזזתו ועוד....... הוספתי ורמזתי בתגובות קודמות, כי לא בכדי נקלענו לאן שנקלענו . יהדות שטיאטאה את ה"שואה" מאחורי גווה . מבלי להתמודד עימה להפנימה ולעקל לקחיה . יהדות זו תמשיך ל"התברבר" גם בהבנת מהות ה"תקומה" ולעולם אף תמשיך לחטוא למגמותיה אנשים מבטיחים כמוך, שכל האנרגיה שלהם מתועלת לשרשור מקורות "אין סופיים" והעמדתם כאמת סופנית מוחלטת והבלעדית, מבלי אפשרות של אפילו הרהור כל שהו, לדאבוני מוסיפים ומחזקים את המגמה הקיימת ואף מרחיקים מאיתנו את הגאולה עוד ועוד. ובכל זאת משהו על "האמת והשלום אהבו" הידעת שיש כאן שילוב של נוסחה כמעט מטימתית כקומה ראשונה ועליה כקומה שניה נוסחה "ריגשית".... [ליצירה]
- [ליצירה] יסוריו של אדם מאמין , שמבקש יום אחד להגיע לנקודת השקה - ואין [ליצירה]
- [ליצירה] לכנפי שחר - תודה על התיחסותך. חששתי לרגע שהדברים כלל לא מובנים. והנה שמת לב אפילו לצירוף : "יגיעת המראות", שתוסס בתוכי מאז שעמדת על דעתי - כמשפטן. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] למנחם דוד , תודה ! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, תודה - ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. האמת היא האור המוחלט. היא מרצדת בהוויתינו. כזיק של ה"אין סוף". יש הרבה מן האמת ביצירה זו. יש בה תמימות [יחוס מעשי וודאי וקונקרטי של :"כלי חיובי" , "תרופה למכאוב".] אך יש בה גם פקחון גדול כשאתה כבר נלכד ברשתה של האמת. האור המחטא , לא רק מטהר את האויר , אלא גם מרפא משהו לנפש. אותו הריפוי הממכר, שיוצר דינאמיקה, שאין ממנה חזרה [ליצירה]
- [ליצירה] אין שחור ולבן התלבטתי מאד אם להגיב. ובכל זאת אני ילד מעברות, שאולי שפר גורלו לראות את אותה התמונה משני צידיה - כך שאני יכול להסכים כמעט עם כולם אישית לא חשתי את מוראתו של השד העדתי. אבל סביבתי הקרובה שידרה תמיד דלות וחוסר אונים לעיתים גם של עושק וניצול. לעולם לא אשכח כיצד אבי המנוח בשביל לקבל עוד יום עבודה, או בשביל שירשם לו עוד שעת עבודה שמימלא הייתה עבודת דחק של חצי יום. צריך היה לשחד [לפחות בעיניי שבדיעבד] את המנהל העבודה האשכנזי בכך שהיה הולך לעשות לו ניקיונות בביתו שלו....... וכנראה בשביל לא לפצוע את נפשינו אנו הילדים היה אבי מרגיע ואומר כי הוא עושה זאת מרצונו משום שאשת המנהל נפטרה ואין מי אשר ינקה לו את ביתו [ליצירה]
- [ליצירה] משהו כנראה "משחק" במספרי הצפיה הצמודים ליצירות וכבר לא פעם אחת מאפס אותם תמיד ל - 1. למשהו יש הבנה, או ידיעה, מה זה ועל מה זה [ליצירה]
- [ליצירה] לאמלי, תודה על תגובתך. כן, מסכים כי למהות הנפסדת הזו של ה"קורבן", יש עוד שלוחות והסתעפויות מהם נפתלות בכיוונים שהצבעת. ברגע שהאדם ילמד לוותר על הצורך הקיים ל"רצות" תחילה על חשבון עצמו ואחר כך ביתר שאת ובמכפלות על חשבון אחרים, משם לדעתי תתחיל דרכו להרפא [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. קצוות ה"מתח" העיקריות שבאמונה מגולמות ב"איש האלוקים" מכאן. ובאיש שכל עשייתו בבחינת "אלוהים",ממנו וממעשי ידיו לכתחילה,אני די מבין את ההחלצות הגורפת ללמד סנגוריה על אהרון . ואף דומה,שמה שנכתב כאן על ידי המגיבים הנכבדים עדיין רחוק מלבטא את דמותו היחודית והיחידה של אהרון, שהוא הדמות האנושית הבלעדית, שמעטרת בתוכן ובמהות את שמו של הקב"ה כ"שלום" .[ אגב,רק על אותה ההתנהגות המופלאה של : "וידום אהרון", אפשר לכאורה לכתוב ספר שלם.] ובכל זאת, הנכם לדעתי שוכחים יסוד חשוב מאד במסריו של המקרא [יכול שהשרף אף כיוון אליו]. תורת ישראל מציינת נרטיבים לא מפני שחשוב בעיניה כי נלמד לדקלם את הנפקויות המידיות הספציפיות לגבי דמויות המפתח שבאותה הדרמה, אלא בעיקר על מנת שנזקק המנרטיב כולו את אותם המסרים הערכיים איכותיים, שהתורה מבקשת להנחיל לדורות . כך, סיפור העקדה לא בא אלא לומר כי האלוקים ניסה אותנו פעם אחת ויחדיה בניסיון מטודי, על מנת שמכאן ואילך להוריד כליל מסדר היום "קורבן אדם" וכי אף לעולם לא יחזור אפילו לא אותו הניסיון החינוכי. וכך גם כאן . בזיקוק אנליטי מוסרי ערכי של סיפור העגל, לדעתי זהו עיקר המסר . והלא גם התורה הוסיפה וציוותה : "לא תעשון עימדי אלוהי כסף ואלוהי הזהב. דגש על "עימדי". בדיוק למקרה הזה ודומיו. ואף על פיכן, באותו המישור האיסטרטגי - ערכי, נאמר גם : "ויתאנף ה' באהרון להשמידו". האם רשאים אנו להתעלם מקביעה קטוגרית זו של הקב"ה אשר מצהיר כשופט , המכריע והגוזר . האם, לפחות אין הדברים חקוקים עלי ספר, כמסר ערכי לבאות כאמור. [ליצירה]
