בס"ד.
אין לך קדושה אנושית , שאין בה את החיבור של ארץ ושמים, בבחינת סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמייה.
והתפילה, הינה אותה האנרגיה הרוחנית, שיש בסגולותיה, כדי לגשר בין מקום המצאו של האדם לבין קונו - בוראו. וכידוע צדיקים -כמשה בסיני, קרובים יותר לקונם, בהיותם על פסגות הררים . כל צדיק ופיסגתו, כגודל קידוש החול שעלה בידו.
והנה ניתנו לתפילה גם "כנפיים", כעין סולם של שלבים - השירה והרינה, הם המסייעים אותה את התפילה להתרומם. מנשאים אותה על כנפיהם מעלה מעלה , כגודל תוכנם וריגושם. וככל שהם שוצפים וסוחפים יותר רעיונית ורגשית כאחד. כך משתכללת התפילה ומתרוממת עד רום של מעלה . עדי כסא הכבוד ממש..
והנה סגולתה של המחרוזת שהיא, כמעלית הטסה מהר היותר ומביאה את התפילה לגבהים מדהימים עוד יותר כאלה,, שאין דמיונם של בני אדם יכול אפילו לשער.
היא המחרוזת , כמו פתיל ניצת המוליך בשצף קצף את השלהבת ,עדי "התפוצצות" הרוחנית הנכספתה.
אז בבקשה, תשירו בסעודות שבת שירי קודש.
ואל תסתפקו אך ב"סולמות" של שירה.
תחברו ואל תחדלו, מחרוזות מחרוזות של רינה,, בבחינת "מעליות" הטסות מעלה מעלה.
בבחינת פתילים המולכים את האור לכלל "התפוצצות" רוחנית.
שהרי גם, אין כמחרוזות לחבר וללקט ניצוצות להערים ערכים רוחניים ורעיוניים לכלל הררים הררים .
והכל , על מנת,שנשתכלל להגיע ,לכלל :"עונג שבת של אמת , להיות ראויים גם לאותה החיבור המיוחד והנכסף ,שהנפש כוספת אליו תדיר.
אותה התמזגות של האלוקות בנפשו של האדם ביום השביעי .
בבחינת : "שבת וינפש" .
שהרי גם הקב"ה . גם הוא, מתאווה לו לשבת ,על מנת להגיע סוף סוף, לכלל אותו הצמצום המבורך של ההתמזגות בנפשו של האדם. בחיבור הארצי -גשמי: של אלוקים ואדם ..
תגובות