מאת: שמואל ירושלמי - משורר ואיש ציבור

בימים האחרונים, בכנסת ישראל סוערות הרוחות, בעקבות הצעתו של ח"כ בן-ארי, לערוך בעוד מספר ימים במשכן הכנסת, טקס רשמי לזכרו של נאצי וגזען במסווה רב מאיר כהנא. ראשית-כל אומר, כי איני מתנגד לעריכת הטקס מסיבות סלידה מעמדות פוליטיות, שאיני מסכים איתן. הייתי והנני נשאר נאמן לערכי הדמוקרטיה והחופש בארץ בשאר העולם. יותר מזה, דווקא משום התנגדותי לסתימת פיות, לא אחת הסתכסכתי עם כל מיני אנשים בעלי נטיות דיקטטוריות בתוך התנועה הקומוניסטית העולמית, אליה אני משתייך מזה שנים. אך עריכת טקס הזכרה ממלכתיועל חשבון משלם המיסים הישראלי לגזען ומחרחר סיכסוכים בין יהודים למוסלמים, כמו רב כהנא - אין לזה שום קשר לדמוקרטיה וחופש הביטוי.

מאיר כהנא על תנועת כך (בגלגול יותר מאוחר, כהנ חי) השתייך לאותו חלק של היהודים, שמנסים בכוח ובעורמה, להפר צו תורת ישראל: לא תמרדו באומות העולם. וכמובן, שאין לקיים טקס-זיכרון ממלכתי לראש תנועה, שהוכרה רשמית כגזענית ופאשיסטית, ושמשום-כך הוצאה אל מחוץ לחוק. 

משך דורות, בגלות ערב, בין יהודים לערבים, התקיימו בדרך-כלל, יחסים תקינים. גם בארץ-ישראל בכל דורות ההיסטוריה הארוכה של הארץ, היו תמיד קבוצות לא מבוטלות של יהודים, ששאפו והצליחו לקיים חיי שלום ושותפות עם הסביבה המוסלמית הערבית. אולם, מדי פעם קמו מקרב היהודים מחרחרי מדון, שבמודע ניסו לקעקע את אושיות בניין היחסים הטובים בין העמים. אחד היהודים כאלה, הוא מאיר כהנא. ולדעתי, אנשים דתיים מקרב חברי-הכנסת ואנשי-הציבור, שמוכנים לתמוך או להשתתף בטקס לזכרו של פאשיסט ומורד באומות העולם הזה, פשוטו כמשמעו, פועלים לא רק נגד חוקים של הכנסת האוסרים על הגזענות; אלא הם פועלים נגד חוקי הדת היהודית עצמה, שאליה הם משייכים את עצמם, כיוון שכפי שכבר ציינתי לעיל, תמיכת היהודים ברמה ממלכתית בזכרו של גזען, כמו כהנא, מנוגדת לעקרון של אי-התגרות באומות העולם.

לסיכום, ברצוני לפנות לתושבי הארץ - יהודים כערבים משני עברי הקו-הירוק, בקריאה להתנגד לנסיונם של כמה מחרחרי מדון משוגעים מקרב חברי-הכנסת, להפוך את מאיר כהנא לגיבור לאומי ודוגמא לחיקוי.