את מזמינה אותי לסדנת כתיבה ואני
מקשקש בקוים לא ברורים
את אומרת, תנסה, לעולם לא תדע
ואני- מרוקן טיפה אחרונה של אויר.

אין קצב פה
אין גם סיבה
לצאת לסיבוב, יציאה שכזו
לפטפט- על מה?

אני מחזיר לך באותה המטבע ואת
מחזירה בעודף דמעה
איזו עצבות
איזו בדידות חדשה

אם אחבק אותך
אחבק
מי לא ירא?