תנסה בשני משפטים..אולי זה יעזור..?
עזוב..יש לי רעיון יותר טוב..פעם הבאה תעלה את היצירה הזאת בצורת פנטומימה...אני חושב שהיא תבין.
וכמו כן סתם לסקרנות שדרסה את החתול...אתה מנסה להתחרות עם אדם ברוך..
כי אם כן..אתה מתקרב לתיקו.
בשאיפה לבעיטת עונשין שתכריע
מאיר פרידמן...זה שלא מבין הרבה מהחיים שלו.
הנה קטע שנכתב:
אני מדבר בשפת "כולם מבינים"
את שפתיי, אין צורך להניע
את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן
שלא תבואו לידי שמיעת המילים
שאותן אני כל כך מסתיר.
ואם לא הייתי שומע אני?
אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם
ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר.
זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל
ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז
כשלא נותר דבר מלעשות.
הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח
ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה.
והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה
[ליצירה]
תנסה בשני משפטים..אולי זה יעזור..?
עזוב..יש לי רעיון יותר טוב..פעם הבאה תעלה את היצירה הזאת בצורת פנטומימה...אני חושב שהיא תבין.
וכמו כן סתם לסקרנות שדרסה את החתול...אתה מנסה להתחרות עם אדם ברוך..
כי אם כן..אתה מתקרב לתיקו.
בשאיפה לבעיטת עונשין שתכריע
מאיר פרידמן...זה שלא מבין הרבה מהחיים שלו.
[ליצירה]
הנה קטע שנכתב:
אני מדבר בשפת "כולם מבינים"
את שפתיי, אין צורך להניע
את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן
שלא תבואו לידי שמיעת המילים
שאותן אני כל כך מסתיר.
ואם לא הייתי שומע אני?
אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם
ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר.
זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל
ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז
כשלא נותר דבר מלעשות.
הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח
ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה.
והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה
[ליצירה]
אוי זה נהדר. אהבתי הכל מלבד המילה "שיקצה" שעושה לי לא טוב משום מה ..:)
הרעיון לא חדש אבל זרימה קולחת , סוגריים במקומם וסיומת לא נדושה מידי.
אחלה.
[ליצירה]
"אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר:
הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)".
יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר.
מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה.
ועכשיו?
תגובות