[ליצירה]
אני תמיד מתלבט כשיש לי ביקורת בונה לתת על קטע ולא תשבחות, האם לפרסם תגובה ציבורית או לעשות זאת בהודעה אישית.
מכיוון שנשמעו הרבה קולות מחאה בפורום (ובצדק) על הקלות הבלתי נסבלת של שחרור תגובות ה'אהבתי' לסוגיהן, נדמה לי שדווקא כשיש ביקורת חשוב לתת אותה בפומבי - כמו היצירה עצמה (בתוספת רגישות כמובן...).
הערך של ביקורת גלויה הוא גם ליוצר וגם לקהל הקוראים/שומעים כי חוש הביקורת של כולנו מתחדד אחד מהשני ורמת היצירה עולה.
כל ההקדמה הזאת בשבילך, אור, כי אני מקוה שלא תפגע ומתנצל מראש שהביקורת שלי תהיה מעט קטלנית הפעם...
בבסיס אני עדיין חושב שיש לך טאצ' טוב שזה מאוד מאוד חשוב אבל הקטע הזה יותר מדי 'בערך' במיוחד לעומת שתי הדוגמיות הקודמות שלך שהיו הרבה יותר מדוייקות ומהוקצעות.
יש כאן הרבה בעיות קצב וסאונד ומעבר לכך כביצוע אינסטרומנטלי הוא או ארוך מדי או לא מספיק מעניין ומתפתח מבחינה דינמית ועיבודית.
שני סיומים לשיר אחד למשל, נשמעים לי מיותרים(הראשון עם ההליכה לשלישית שלא כל כך אהבתי, והשני בחזרה לאינטרו עם fade out).
שוב סליחה ואני מקוה שתמשיך לשלוח לנו עוד הרבה מוסיקה ושרק נשתפר כל הזמן מהערות של חברים.
רועי.
[ליצירה]
ובכן כמה תשובות:
1. עניין הרגש הוא באמת נושא שקשה להתווכח עליו, נכון שהביקורת שלי מתייחסת בעיקר לצדדים הצורניים ופחות לתוכן אבל לטעמי אין הפרדה מוחלטת וכאשר יש פגמים בחלקים ה'ביצועיים' גם התוכן נפגע במשהו.
בנוסף, הרגש קיים אצל הנגן באופן סובייקטיבי כמעט בכל פעם שהוא מנגן אבל לפעמים הוא מקבל תרגום אחר אצל השומע. כמובן שמורגש שהכנסת המון רגש בנגינה אבל אני הרגשתי קצת אווירה של שיר חסידי אולי או של דרמטיות די חזקה ממש מההתחלה במקום שלדעתי היה צריך להיות עדין יותר ומתפתח.
אני חושב שמילת המפתח היא התפתחות דינמית, הרי אפילו אתה משתמש במילה 'משעמם' שזה קצת סותר את הרגש, לא ככה?
2. סאונד אחד בשיר זו ממש לא הצדקה לשיעמום כלשונך, אפשר לעשות איתו המון, במיוחד פסנתר. וגם בקטעים האחרים לא היו הרכבי ענק אלא שניים שלושה כלים.
כשאמרתי 'פחות מהוקצע' התכוונתי לדיוק בקצב ולמגע של כל צליל. יש הבדל מאוד בולט בין רמת הדייקנות המרשימה בקטע שלך עם החליל לבין הקטע הזה לדוגמא.
3. לגבי סעיף 2 שלך - אני מאוד שמח שככה אתה רואה את זה ומאוד שמח שאתה מפרסם כאן מוסיקה באתר :)
רועי.
[ליצירה]
רועי!
כמה דברים:
1 - אני מסכים שהוא פחות מהוקצע, ודי משעמם אפילו. הסיבה לכך הוא שיש רק סאונד אחד בשיר- הפסנתר. היה הרבה יותר קל להקליט קטעים יותר קצרים, או קטעים שמכילים קשת שלמה של כלי-נגינה, ובכל-זאת אני אוהב את הקטע הזה, אחריי שאני מקשיב לו באוזן אובייקטיבית (עד כמה שאפשר, הרי אני ניגנתי אותו), אני שומע איזשהו רגש שאין בקטעים אחרים שניגנתי, ולכן החלטתי להכניס אותו. האם גם אתה שומע את הרגש הזה?
2 - לגבי הביקורת - לא נרשמתי לאתר, והכנסתי יצירות שלי לתוכו כדי לשמוע "כל הכבוד" "זה נשמע מצויין" ו-"איזה יופי". זה נחמד לקבל מחמאות, אבל מחמאה נהיית אמיתית רק כשאתה יודע שמי שנותן לך אותה היה מסוגל גם לכתוב ההיפך, וזה הופך את המחמאות שלך לאמיתיות, בעיניי. תמשיכו להעביר ביקורת, אחרת לא יהיה לי כיוון להתקדמות.
[ליצירה]
התגובות מצוינות.
החולשה שלי לביצועים חדשים בכלים מקוריים ושוני מהמקור היא ממש גדולה..מרגש.
בפיזמון הראשון יש כמה שניות שבהן איבדת את הקצב. יש טיפה יותר מדי קטעים של מהלכים שחוזרים על עצמם, וזה הופך את הביצוע (המקורי, דרך אגב) לנמרח.סך הכל, הפסנתר לבד ממש מרשים.
אור, נהניתי לשמוע ואני מחכה לעוד..: )
[ליצירה]
כשכתבתי על בעייה של סאונד אחד, התכוונתי בעיקר לכך שרמת הדיוק בנגינה של שלושה צלילים או יותר (בעיקר כלים כמו תופים ובס) יכולה להיות הרבה יותר נמוכה. בעברית - כמות גדולה של סאונדים שונים מחפה על טעויות קטנות. כשמנגנים אך ורק סאונד אחד- כל טעות באה לידי ביטוי, לכן הוא כהגדרתך "פחות מהוקצע", אני מסכים איתך, אבל בכל זאת אני אוהב את הקטע הזה. אין ספק שהיה הרבה יותר קשה לנגן אותו מאשר את הקודמים ( 6 דקות ויותר בלי לעשות טעויות בקטע נגינה שהוא די מסובך בחלקו, בעיקר בסולואים, דורש מיומנות שעדיין, ואני מקווה שרק 'עדיין' אין לי).
[ליצירה]
למרות זאת
ואף-על-פי שכבר ראיתי את הקטע הזה בישיבה, וקראתי אותו לפחות שלוש פעמים (פעם אחת סתם, פעם שנייה עריכה, שלישית ביוצמ"ח), הוא עדיין מדהים אותי. מאוד חזק.
[ליצירה]
כשכתבתי על בעייה של סאונד אחד, התכוונתי בעיקר לכך שרמת הדיוק בנגינה של שלושה צלילים או יותר (בעיקר כלים כמו תופים ובס) יכולה להיות הרבה יותר נמוכה. בעברית - כמות גדולה של סאונדים שונים מחפה על טעויות קטנות. כשמנגנים אך ורק סאונד אחד- כל טעות באה לידי ביטוי, לכן הוא כהגדרתך "פחות מהוקצע", אני מסכים איתך, אבל בכל זאת אני אוהב את הקטע הזה. אין ספק שהיה הרבה יותר קשה לנגן אותו מאשר את הקודמים ( 6 דקות ויותר בלי לעשות טעויות בקטע נגינה שהוא די מסובך בחלקו, בעיקר בסולואים, דורש מיומנות שעדיין, ואני מקווה שרק 'עדיין' אין לי).
[ליצירה]
בעיניי זה דווקא טוב שאדם מסוגל לעמוד גם מול דברים שהם בדיוק ההיפך ממה שהוא מאמין בהם.
בזה שהוא מבטא את הדברים האלה הוא מחסן את עצמו מפניהם, הוא לומד להתמודד איתם. הדרך להתמודד עם בעיות היא לא לברוח מהם, ולהסתגר בבועה, אלא לעמוד מולם פנים אל פנים, להילחם- ולנצח. בהצלחה.
[ליצירה]
לדעתי..
הויכוח אם אלהים קיים הוא ויכוח מעניין כלשעצמו, אבל זה לא ממש משנה. אנשים מאמינים במשהו, וזה משנה אותם- גורם להם להיות יותר טובים בדברים שהם מאמינים בהם, בדיוק כמו שאדם לא מאמין מפתח איזשהי דרך חיים רצויה, ומנסה להביא אותה לידי ביטוי, והאמונה היא פשוט דרך אחרת לעשות את זה.