[ליצירה]
ישששששששש!
פאדיחה, נשלח לי בלי כוונה.
ההמשך היה אמור להיות: סופסוף מישהו הגיב לי!! תודה, אורנה... (בסדר, בסדר, הבנתי ת'רמז. אין צורך שתסבירו לי למה לא הגבתם...)
[ליצירה]
אהבתי, אבל...
למרות החריזה המוצלחת, כפי שציינו קודמיי, ביאס אותי קצת הסוף הדידקטי.
מה לעשות, השיר יותר מצא חן בעיניי בשלב שבו הוא מחליט נחרצות לצאת מהאסם ואז הוא נשרף... אבל אולי זה רק הראש המעוות שלי, אז אל תשים לב.
בכל אופן- שיר נחמד.
[ליצירה]
שיר מקסים
זורם, טבעי... פשוט טוב!
אגב, חסרו לי סימני הפיסוק בפנייה ("לך, אחות, שמורים") אבל מי יודע, אולי יש כאן איזו אמירה אומנותית שלא הבנתי...
עד כאן פינתו של הד"ר אבשלום קור.
[ליצירה]
סליחה שאני קוטעת כאן את האופוריה
אבל-
כמה הערות. קודם כל, מבחינה סגנונית- אין ספק שהכותב מוכשר.
אבל התוכן, התוכן...
צר לי, אבל התיאור של הבחורה כממורמרת ומדוכאת צרם לי ביותר. לא כל בחורה לא נשואה מאבדת את הטעם לחייה, גם אם הייתה מעדיפה להתחתן כבר. ובכלל.... איך הבחור שנשמע כל כך מיואש וחסר כיוון בהתחלה, שנאלץ לתאר עצמו בתיאורים מעורפלים, הוא זה שמנתח את הבחורה בעליונות כזו?!? ממש לא הזדהיתי!
נ.ב אולי חוסר שביעות הרצון של הבחורה נובע מהאפטרשייב. בנים, מתי תפנימו שאין "כמות נכונה" של אפטרשייב??? [סתם הזדמנות להעלות כבר ת'נושא...]