בס"ד.
האצבע הגרמית שלי,
המטיבה לטחח רגבי עפר מפולחים
כל כך מהססת בריקוד פרקינסיונרי על המקלדת.
ותמיד תמיד משכילה היא אותי בשפה הוירטואלית החדשה.
כשאני תמיד מתחיל בקישקוק של הקשה , שפת הלעז,תמיד מרצדת אלי
כאומרת שוב ושוב, כי לכל איש ואושיה גם מהות מפוצלת והזויה..
וכך כבר נצרב בדיסק הקשיח והטרשתי שלי , כי ה"אתר" המשובב הלזה
אינו אלא ב"גן עדן " הוירטואלי ההוא :
m u r v
תגובות