בס"ד.

 האצבע הגרמית שלי,

  המטיבה לטחח רגבי עפר מפולחים

 כל כך מהססת בריקוד פרקינסיונרי על המקלדת.

 ותמיד תמיד משכילה היא אותי בשפה הוירטואלית החדשה.

 כשאני תמיד מתחיל בקישקוק של הקשה ,  שפת הלעז,תמיד מרצדת אלי

  כאומרת שוב ושוב, כי לכל איש ואושיה גם מהות מפוצלת והזויה..

 וכך כבר נצרב בדיסק הקשיח והטרשתי שלי ,  כי ה"אתר"  המשובב הלזה

 אינו אלא ב"גן עדן " הוירטואלי ההוא :

                   m u  r  v