אוי איזה ציור מ-ת-ו-ק.
תגיד שי, ככה זה מעכשיו? הכל סביב הילדים, או שזו פשוט הסתגלות של התחלה? [אני חיייייבת לדעת:]
ושלא יגמר לכם לעולם, ותתלהבו מכל אפצ'י ונזלת ראשונה (ושניה ושלישית...), ותבדקו עם האצבע שלכם מול האף שלו שהוא נושם (ככה אמא עשתה:)
וגם זמן לעצמכם. אה, הנה זה, כיבוי אורות---:)
מקדישה לכם את השיר "בן" של אהוד מנור, ובמיוחד את הסוף המתוק הזה:
"אז בוא כבר אלי לידיים
ושוב נגלה
איך הבוקר עולה".
כיף לכם
אור ואהבה
כּנרת~~
מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר.
מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר!
גידול קל :)
[ליצירה]
אוי איזה ציור מ-ת-ו-ק.
תגיד שי, ככה זה מעכשיו? הכל סביב הילדים, או שזו פשוט הסתגלות של התחלה? [אני חיייייבת לדעת:]
ושלא יגמר לכם לעולם, ותתלהבו מכל אפצ'י ונזלת ראשונה (ושניה ושלישית...), ותבדקו עם האצבע שלכם מול האף שלו שהוא נושם (ככה אמא עשתה:)
וגם זמן לעצמכם. אה, הנה זה, כיבוי אורות---:)
מקדישה לכם את השיר "בן" של אהוד מנור, ובמיוחד את הסוף המתוק הזה:
"אז בוא כבר אלי לידיים
ושוב נגלה
איך הבוקר עולה".
כיף לכם
אור ואהבה
כּנרת~~
[ליצירה]
מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר.
מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר!
גידול קל :)
[ליצירה]
יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר.
דרוש עריכה.
ואולי כך יראה:
האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק?
אה - הה
אינסטינקט הגעגועים הנשי
זוקף את אוזניו הרגישות.
ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי
נובחת צורחת געגועי לירח -
ואהבה ושלווה בשדותינו - אין.
ועכשיו בזהירות יפתי,
בזהירות פחדי,
פן יברח ממני ליבי
ואני אגרר אחריו -
פחד יפתי, פחד ליבי
פחד.
תגובות