קצב/ שי ד.
אני לא עומד בו.
אחת
וחצי
נלך לישון
שלוש
עבר
אומר לי השעון
לוחץ
חזק
למטה שם בראש
אם היה עוד
זמן
יכולתי אז לגמור
ולא
שלא
נתנה לי הזדמנות
פשוט
האור
נדלק פה בטעות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השיר. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה איה, תודה הדס. איזה יופי יופי לי! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. צירוף התיאורים לכוונה. מושלם. אולם, יש ההרגשה שהשורה הראשונה עומדת מאליה, כאילו נכתבה כהתחלה ומשם השאר נוצר. האם יכול לוותר על שורה זו לטובת שיר אחר? כדאי. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, איזה כיף. זה הכי מעודד. תודה לכולכם. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המרבה במחיר- אמליץ גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] אור, ממש, אבל ממש אהבתי ונהניתי לשמוע. יש עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] את רואה? יודעים מה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] בסדר? [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שאפשר! תלמד : חוזרים - ונפרדים, ושוב חוזרים ושוב נפרדים וככשוב חוזרים שוב אפשר להחליף. [ליצירה]
תגובות