אני כותב את שארית יומי
על דף כחול.
וכשאבוא במרומים
יהיה מונח לפני העליון
ויקרא משיריי.
על זאת תקבל כך
ועל זאת כך
והנה זו ששברת את ליבה
אך הנה מעשה צדקה
ופה הרהור עבירה.
כך, כשעובר אחר דברי הימים
ימיר את הכל ב
אהדת קוראים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן שכר מתאים. עולמו של משורר. [ליצירה]
- [ליצירה] רק תמשיך.... המילים שלך מתנגנות כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] התנור לא יעזור לך, התנור שלך כבר רותח ורק מחממים אותו עוד ועוד... [ליצירה]
- [ליצירה] מר יוסף וויזלי העלוב "התנור של השכן בוער יותר, ובמקרה הזה, שלך! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- לא לגלוש להתעמתויות מיותרות..... אני אהבתי ביותר :) (והרי זה מה שחשוב באמת, לא?- ואל תענה על זה) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! במיוחד השורה האחרונה... שנזכה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה כן חשוב. בבקשה? [ליצירה]
- [ליצירה] האם לכל שיר חייבת להיות משמעות עמוקה? האם השירים נטווים סתם כך כצילום חסר משמעות? כמה צילומי שקיעות ישנן בעולם? וצילומי שקיעות שלך? לפעמים, כתיבה- כצילום מילים- כתמונה ואם נכתבו אין אדם בעולם שיהיה צודק אם יאמר "חסר משמעות או פואנטה". הפשטות- כיופי הבריאה יופי הבריאה - בפשטותה הדברים המופשטים על ספת החדר. וסותם. [ליצירה]
- [ליצירה] למה מאוד עצוב? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] ניזכרתי בך. [ליצירה]
- [ליצירה] (בנוסח דאואיסטי משהו) [ליצירה]
- [ליצירה] הרהורי שפיות השפיות ניתנת לוויכוח. השפיות ניתנת להפרה. השפיות נוטה להיעלם בשעה שאת מביטה בי ככה. השפיות חוזרת אחרי הנשיקה. אי שפיות היא כמו שקט, שהולך ומתפשט בתאים החשוכים. אי שפיות כגלי צונאמי, כחול עמוק ופוגע. אי שפיות ניתנת לתיקון, ע"י אי שפיות נוספת. לסיכום, שפוי או לא, אתם תחליטו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי תמי תמי, הורדת בדיוק א תהסימני השאלה הלא נכונים. אותו דבר- אבל ההפך. לכי על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] קוראים? יקרים! [ליצירה]
- [ליצירה] אהה [ליצירה]
תגובות