בס"ד.
כשפרשת נח מתחילה : "באלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" התורה מאותת לנו כי לכפילות השם "נח" ישנה משמעות סמויה עודפת . שמו של נח קשור גם ואולי בעיקר- בתולדותיו.
ואכן ענין זה לכאורה רמוז בשתי תופעות מקראיות מענינות .
שושלת קין שלכאורה נמחקה במבול מסתיימת בדורו של "למך" .
והינה השושלת המקבילה החליפה לשושלת הבל שושלת "שת"[ "כי שת לי אלוהים זרע אחר תחת הבל..."]. גם היא מסתיימת למעשה בדורו של "למך" אבי נח..
האם זה מקרי ,או שמא רוצה המקרא לרמז ואולי יותר, כי כשם ששושלת הרוצח, הגיעה לסופה במהות המאופינת על ידי "למך" כלומר אנטי "מלך" דהיינו סיכול מלכותו של מלך מלכי המלכים על עולמו שנגזר דינו לכליהו.
אבל כפי שכבר הקדמנו ואמרנו קיימת למעשה תופעה משלימה נוספת אולי הקושרת את כל הנ"ל בחוט שני של מכניזים רעיוני של השמות בכלל ושל משמעות השם "נח" בפרט.
השושלת הדומיננטית החליפית במקום הבל :שושלת "שת" ,נקראה וננקבה בשם "שת" על ידי חווה אימנו.
גם שת קורא עצמאית לבנו הנולד "אנוש".
והנה בדיוק כאן לכאורה נפסקת האיצטלא והסמכות לכנות בשמות עצמאית שהרי נאמר מיד בסמוך : "אז הוחל לקרא בשם ה'".
.והנה תופעה מענינת, מני אז, כל הנולדים עד נח, שמם למעשה נולד עימם כאילו ננקב על ידי ה' עם לידתם .
האם לענין זה ישנה משמעות ומה היא .
האם כפי שהראנו למעלה, שושלת קין המסתיימת ב"למך" וגם שושלת שת מסתיימת ב"למך" ודווקא למך זה האחרון, מקבל חזרה האיצטלא לכנות עצמאית בשם בנו שנולד.
אלא, כפי שכבר רמזנו לעיל, נרטיב הבריאה וסופו שבמבול נרמז כולו בשמות הדורות העובדה ששני השושלות מסתימות ב"למך" שהוא סיכול אותיות של "מלך" מלכו של עולם, כבר מרמזת על הקטסטרופה על כשלונו של עולם וסיכול מלכותו של מלך מלכי המלכים.
אבל גם סיפור השמות של הדורות מספר את סיפור הכישלון וההאכזבה. הנה בואו וראו .
נתיחס כמובן לשושלת הדומיננטית של "שת" ממנה שרד לבסוף נח.
אדם - הקבה" ברא אדם על מנת שישתכלל כתשתית -שת
שת- תשתית משוכללת של האדם - אנוש.
אנוש אותו ערך משוכלל של האדם כראוי לו שיהא קנין של אלוהים - קינן.
קינן- שלב הטרום פיסגה של מיצוי ההרמוניה תהילה ושבח לאל - מהללאל.
מהללאל- מפיסגה נכזבת וצפויה זו חלה תפנית של ירידה - ירד.
ירד- המדרון החל וגם שיש מקצה שיפורים חריג חנוך הוא בטל בשישים ואינו מוצא מקומו והוא נשלף למעלה האלוקים חס עליו ולוקח אותו. השאר נשלחו למיתה - מתושלח.
מתושלח- כשעל כולם נגזרה המיתה, הרי הבן שנולד צריך לשקף את אובדן התקווה לעולם שיש לו מלך שמלכותו סוכלה. לכן הבן שנולד כאמור משקף דינאמיקה זו והוא אנטי מלך "למך" .
למך יודע שהוא סוף השרשרת של הכליה ברור לו שהקטסטרופה בפתח וככזה נתנתה לו חזרה הסמכות והאיצטלה לשוב ולעצב את ההמשך כבתחילה.
בקריאת שם בנו והוא קורא לו בשם שמכיל את הכל.
קודם כל תפילה ותקווה שהוא יוותר כשריד ש"יונח" לו ויהא "נח" כמי שנשאר ושרד.
והנה הקב"ה מקבל את תפילת למך .הוא נוקט מולו באותה דינאמיקה רעיונית שמסומלת בשמות ובסיכול אותיותיהם מול המאכזב והנורא "למך" במקום "מלך", בא החיוב האופטימי של: "חן" מול "נח".
שנאמר : ונח מצא חן בעיני ה'"
והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה
תגובות