חי, צומח, דומם
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני חושב שזה יפה .... (בעיקר בגלל השם...) והבנתי את זה כמו *מתקרבת* (מסכים בעצם גם אם שאר הדברים שהיא כתבה כאן....) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי יש מקום... להשאיר חלק מהיצירות (במיוחד אם הם לא כאלה מוצלחות) על השולחן בבית. חוצמזה, נחמד, לא יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! תמונה נהדרת לטעמי! השם ממש מתאים [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, אני לא נגד ביקורות, אבל אפשר לעשות את זה בקצת יותר טעם וטאקט... ואם התוצאה היחידה שעשויה לנבוע מאופן הניסוח של הביקורת הזאת היא פגיעה, עדיף לה, לביקורת, שתישאר על השולחן בבית. ו-תאיר, אם הבנתי נכון, השם ממש עושה את היצירה. וכואב להבין שה"דומם" זה בעצם אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה הרעיון מקסים בעיני ואהבתי מאוד כשנכנסתי לא היה לי מושג לפי הכותרת מה זה הולך להיות והופתעתי לטובה ממש חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אהה. אהבתי את לפני-הסוף.. (סטייל הפרסומים המעצבנים למגורים) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה טוב לקרוא שוב.. ותודה לכוכב שהעז [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] כדי שלא תרגיש מפוספס,ממזי, אעדכנך שזכיתי ביורש עצר קטן, או במה שנבחר ברוח הקודש (כך אומרים..) שייקרא הדר. [ליצירה]
- [ליצירה] גם בפעם השלישית שקראתי אחזה בי בהלה. הגודל והדחיסות של המילים מבטלים את מרווח הנשימה וזה עובד, כמה שזה עובד.. לא קל. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה מתוך ידיעה או השערה? [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להכניס אותי לעצבים של יגאל. לגמרי!! [ליצירה]
- [ליצירה] בכל פרק אני שואלת את עצמי איך אתה עושה את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, יש הבדל בין סיפור בהמשכים לסיפור יחיד. זה מסווג כסיפור בהמשכים שאולי רק בסופו יהיה ניתן לעמוד על האיכויות הסיפוריות שמתגבשות עם כל פרק נוסף. בפרקים בודדים רי אפשר להתייחס למרכיבים של סיפור יחיד- פואנטה, סוף בנוי.. גם אני מחכה בסבלנות. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
תגובות