חי, צומח, דומם
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני חושב שזה יפה .... (בעיקר בגלל השם...) והבנתי את זה כמו *מתקרבת* (מסכים בעצם גם אם שאר הדברים שהיא כתבה כאן....) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי יש מקום... להשאיר חלק מהיצירות (במיוחד אם הם לא כאלה מוצלחות) על השולחן בבית. חוצמזה, נחמד, לא יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! תמונה נהדרת לטעמי! השם ממש מתאים [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, אני לא נגד ביקורות, אבל אפשר לעשות את זה בקצת יותר טעם וטאקט... ואם התוצאה היחידה שעשויה לנבוע מאופן הניסוח של הביקורת הזאת היא פגיעה, עדיף לה, לביקורת, שתישאר על השולחן בבית. ו-תאיר, אם הבנתי נכון, השם ממש עושה את היצירה. וכואב להבין שה"דומם" זה בעצם אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה הרעיון מקסים בעיני ואהבתי מאוד כשנכנסתי לא היה לי מושג לפי הכותרת מה זה הולך להיות והופתעתי לטובה ממש חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] המושגים האלו זרים גם לי.. הזדמנות טובה לפתוח מילון רפואי כנראה. השיר חתום ע"י מוטי קרמר. [ליצירה]
- [ליצירה] ליבי ליבי על יגאל.. עד מתי? [ליצירה]
- [ליצירה] הוא יושב צמוד לחנות הסידקית, מול חנות צעצועים גדולה שצמודה למאפיית עוגיות.. ברח לי השם של הרחוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, מצויין. ממש טוב. השלבים בהם אתה מושך עוד ועוד למטה נדמים קצת צפויים כשמגיעים לקניון, אבל הולמים מאד כשמגיעים לסוף. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא.. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, ילד. אתם נוסטלגיה חמוצה-מתוקה. אוף, איך שהזמן לא ממתין [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שיש לך כח חזק במינימליזם, בשיר הזה חסר לי משהו. סיימתי את השיר מספר פעמים בתחושה שנשמט לי חלק בין הגיהינום למרות השחורות. כל הכבוד על הניקוד, זה מעלה כל שיר בכמה דרגות.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני שוב מביעה את התפעלותי מיכולת הכתיבה המצויינת שלך! הדיוק שלך בהגדרת פרטים, החל מטכניים ועד לאמוציונליים, פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. קראתי את זה בעניין, ומצאתי את עצמי שואלת מהו ההבדל הדק שמכניס קטע כלשהו לקטגוריית שירה. אם הייתי קוראת את זה ברצף שורתי אחיד, לא חושבת שזה היה מוביל אותי לחשוב על קיטוע השורות, אבל זה מה שדווקא ריתק אותי, אולי. [ליצירה]
תגובות