בחפשי אחר זכוכיות בחול

תקעה נפשי יתד

בזכרונך.

צפיתי בגל, ובעוד

גל נושק לחול, וכל כך

רציתי לנשק את מצחך

 

שובי בשורה למצולות

ואתה שוב אליי בהמון גליך,

בזעם חשבתי 

ואחר כך ברוך. אבל אתה

במצולות עפר נשארת, ומי מלח

קידמו פניי ברסיסים.