בערבות כפר-סבא הנידחות
מפציע הבוקר רענן ורטוב.
נושק הגשם מרחבים
כנשיקת תום אהבת אלף פנים,
באדמה הפראית הנמתחת
בשיפולי השרון.
הלילה נשמט מפניך
וחוורונך נפרש כמטר מכה וקר.
שורת ברושים מחכימים עדי
כי הפלגתי בך
בימים טרופי שמש,
בעודך לוחשת באזניי את יופייך.
וריח פסיעות האדמה יעיד
כי חשקתי
להותיר אבנייך הפוכות
בעודי פורץ עוד שביל
הפוגם ומדגיש את פראותך,
אדמה משוגעת שלי.
תגובות