בס"ד.

 

 

 הנבלה - הריפורמה במינהל

==================

     חברה שחרתה על דגלה כלכלה דורסנית במסווה ותחת קלישאות מלומדות כמו "צמיחה", שמשמעותה לעולם כי רק הצמרת צומחת יותר למעלה. שמשמעותה תמיד מתן תמריצים לעשירים כדי להמשיך ולדהור למעלה ולהרחיב עוד יותר הפערים, כדי טירוף ממש.

 חברה שכזו מתעסקת ללא הרף בלטישת עיניים , בהפרטות ובנגיסות של עוד ועוד ממשאבי הכלל.

וכך קפיטליזים חזירי של אליטות  ומשרתיהם בשירות הציבורי הגיעו הפעם, גם ל"נגיסת המחץ" לדובדבן שבקצפת - קרקעות המדינה.

 הבעיה היא שהחקיקה של היום  . אין ממנה חזרה. על פי דוקטרינת הקנין המקודש ועל פי ערכים של שוויון מלא ומניעת אפליה  משהחלה הדינאמיקה אי אפשר יהא לעצור אותה .

 וכך, כמה סמלי הדבר. מי ש"מוכר" כך את קרקעות המדינה ובוגד למעשה באותה האינטימיות היחודית שבין עם ישראל למולדתו. לא תהא לו למעשה, כל עכבה ל"קמבן" ובזיל הזול גם בחבלי ארץ אחרים.

 והמבין יבין.

 בעצם אין סיכוי שיש מבין .

 כי גברין יהודאין הולכים בדרך כלל , לאיבוד דרך "מרפסת" [ שלימה ארצינו .

 וכך כמו כל "רפורמה" שמאבדים בה את הראש הר' ,כל שנותר הוא התמיהה "רפו" מה"!?

 

  לרב ההוא שההתנתקות העבירה אותו על דעתו

=============================

 מי המתימר לעצור בכוחו הדל את גלגלי ההיסטוריה הגאולית של העם הזה ומשחק לעינינו את הטנגו של "צעד לאחור". נמצא במדרון חלקלק.

 תתעוררו

 שום התפתחות בתהליכי ה"אתחלתא", איננה יד אדם. ההתנתקות היתה מעשה שמיים עם איתותים ברורים , בטרם יעלה הכורת עם התנתקויות רבתיות נוספות ביו"ש ובגולן. בגלל קוצר ראות של ההנהגות גם הרוחניות ובגלל משחקים אינפנטיליים שלמעשה משמעותם אחת התעלמות מההשגחה כפקטור מכריע. אנו שוב הולכים ומפספסים את העיקר את חשבון הנפש האמיתי שביסוד ההתנתקות. וכך שום דבר לא הופק לבד מחשבונאות של "רבנים" קטנים שכל שיש להם זה מה שבליבם על אותם האנשים ששמשו אך כלים בטבלת השח מט.

 

  מקור הטעות בפירוש הפסוק

 ==================

 "מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"

  לכאורה כולם נוטים לטעות בפירוש פסוק זה, משום שכולם נחפזים להתיחס לסיפא שלו כעומדת לעצמה ותוך התעלמות מהרישא , שהיא היא הבסיס לפירוש הנכון.

 והרישא : "מהרו בניך"

 ניבא להם הנביא שכשהבנים החלוצים החילונים ימהרו לשוב ולהתיישב בארץ , רק אז, אט אט יעלמו מתוכה המהרסים והמחריבים .

ודוק שני סוגים : "מהרסים" , במישור הרוחני ["אל יהרסו לעלות להר"] ומחריבים במישור הפיזי ממש.

 וכך כל אותם חרדים שהתעקשו שלא "לעלות בחומה" וכך או אחרת רובם בסופו של דבר היו להוותינו מאכולת של אש. הם אשר גם בבחינת הפסוק הקודם "חומותיך נגדי תמיד".

 וגם עתה כולנו מצווים לראות נכוחה ולהכיר את הכרת הטוב של : "שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו ובאו לך"

 וכך גם בהמשך גם אנשי גוש אמונים ומתנחליהם "מככבים" לאמור ותחת הכותרת של : "בני שיכוליך" שצר להם המקום והם קוראים "גשה לי ואשבה"

 

 ארץ ישראל  -  כ "גן ה

=================

  מצרים כמודל לכל הארצות סגולתה מגעת כדי : "גן ירק" בלבד. ארץ ישראל לעומת זאת, שהיא צבי לכל הארצות כלומר תפארת הכח והפוטנציאל של ה' צבאות . היא אשר על כן "גן ה.

 שוני בסיסי זה הוא לכאורה המפתח לכל.

 אגב לא אחר מאשר לוט , טעה שלא להבדיל ביניהם [ ברא' יג' 10] לעומת זאת הנביא ישעיה תיקן זאת במידת מה [ נא' - 3].

 אם כן "גן ירק", משקים ברגליים של בני אדם. גם כסימבול לרמת ההתנהלות . האוטונומיה האנושית לגבי גן הירק רחבה עד מאד . מידת ההשגחה השממית עליו רופפת יותר .

 לעומת זאת ארץ ישראל - כגן ה' כל מהלכיה הינם בהתנהלות שממית מוחלטת . האוטונומיה האנושית לגביה הנה מוגבלת ביותר . פאסיבית עד למאד.

 שהרי כגן ה' , ה' "דורש אותה תמיד" כלומר כל ההיסטוריה שלה מראשית ועד אחרית מוכתבת מראש כעין "דרשה" איסטרטגית והיא תחת דרישה ופיקוח צמודים ותמידיים בעיקר לקיים ולמלא את כל סעיפיה ופרקיה של ההיסטוריה הנבואית.

 יתר על כן, ההשגחה האלוקית  הינה לא רק באופטימום של זמן "מראשית שנה ועד אחרית שנה" אלא גם ברמה של ראיה אלוקית מוחלטת לגבי כל ניסתר וניסתר  "עיני ה' אלוהיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה".

 וכך ה"אתחלתא" מוכתבת היא והיא "פרק" ו"ראש פינה". וכך ה"התנתקות" היא סניטת עיניים של הבורא ..... וכך גם כל התהפוכות העומדות לפתחינו והן רבות ומפתיעות 

 

  אדרבא - רבני ישראל בכלי לבן שאולים

==========================

 שיצאו בליל טו באב כל רבני ישראל בכלי לבן שאולים [שהרי מדי השרד שלהם כל השנה בדרך כלל שחורים] לכותל המערבי לחולל מחול של אחדות של כלל ישראל.

 לקרוא בשירה אדירה את "שיר השירים" להזמין את ה"דוד" למחול של גאולה.

 שישים סוף סוף גם הוא את עינו ב"משפחה"  באותה זכות אבות.

 וכך כל הלילה מרתון של דברי כיבושין על אהבה ופיוס של כל שכבות הציבור ובמיוחד סופרים ומשוררים חילוניים  להראות סוף סוף גם את תורת ישראל בכלי לבן שאולים [בנורמות ראויות של תרבות אחרת

 

 המודל המטאפיזי + המודל האמוני המרגיע

===========================

  לאחרונה מרבים לעסוק בבעיית הרווקים והרווקות במחנה הדתי לאומי.

 בתחום זה צריך לעשות מעשה דרסטי.  לאחוז במין נוסחה משולבת, שיש בה הכל גם פסיכולוגיה החלטית, גם מיסטיקה וגם רציונאל של הרע במיעוטו. בקיצור ליצור את הסיטואציה של דחיפה עצמית למים.

 בתאריך יעד מוגדר להלן, לקחת פשוט סיכון מחושב .

 וכך נקודת המוצא היא, כי כל בחורה חייבת להפנים כי גיל 25 [לגבר כח -28], היא חייבת לקפוץ לבריכה  להתפשר על הקיים . [המודל המטאפיזי

 על מנת להתגבר על מחסום הפשרה כאמור ודווקא בגיל זה  מוצע במקביל המודל האמוני המרגיע.

 ספר לבן עב כרס יהא מופקד בכותל המערבי אצל רב הכותל . וכך כל בת ישראל שמעונינת ושהגיעה לגיל 24 תלך לשם לרשום את דפה שלה באותו הספר ושם תכתוב את כל מרי ליבה ושוועתה  כחנה בשעתה ותצהיר לה' כי היא מתחייבת להתפשר על המצוי עם הגמל לה 25השנה ותעתור לשמיים כי בשנה שנותרה לה תשיג את בחיר ליבה  ואם לאו כאמור את בחיר אמונתה.

 וכך רב הכותל כמו עלי בשעתו יברך אותה ויוסיף לה ברכת כהנים  וכהנה וכהנה.

 זה נראה לא רציונאלי ואולי פאגני משהו.  אבל בסך הכל נזקו של זה יהא פחות לאין ערוך מהנזק הקיים שבו אוכלוסיות שלימות יורדות לטימיון במורד העקומה של הבחירה החופשית  אשר מאכזבת במירוץ הזמן.

 לפחות הללו שלבסוף מאחרים את הרכבת ומצטערים על אופציות שדחו ימנע מהן צער זה שבדיעבד.

 ועיקר העיקרים: זהו למעשה ניסיון אדיר של אמונה  כשבת ישראל או בן ישראל באים לה'  ומצהירים כי למען שמו יתברך נכונים הם להנשא ומשליכים את יהבם על ה' בין כך ובין כך . זהו כאמור ניסיון אדיר.