רק עץ עירום הקשיב
בפיתוחי-עלים אין-ספור.
ושוב, בפעם המאה
עורב לילות סתוו סופר.
אל רוח מצננת עריתו,
אל רוח כפור,
הוא את עצמו שואל:
במה יתכס להתחמם ?
בזכר לילותיו,
בהם יתכס להתחמם ?
רק עץ עירום הקשיב,
רק עץ עירום ראה,
שאין במה להתכסות.
רק עץ עירום הבין,
את האמת העירומה,
שהיא קרה מכפור.
משה לימור
-
איש חינוך, חובב ספרות, כותב שירים לעת מצוא. צעיר לנצח, גר בירושלים.
ישמח אם מלחינים ירצו להלחין משירים אלו שירים שידברו אל ליבם, אבל – בסגנון א"י היפה.
אשמח לשמוע תגובות.
תגובות