כשהגיעה עת עונתה
של ארץ ישראל
והיא דרשה במפגיע
את בניה בועליה
נבוך ריבון ההעלם וההסתר
שהרי הבטיח כי "בעיתה"
בעת עונתה - "יחישנה"
מיד נדדה השכינה
בכל ארצות ניכר
התדפקה על חצרים
ובתי מדרשות
לחפש נביא ומוכיח
חוזה לעורר ולהתריע
והכל בטרם יהא מאוחר
בטרם יעלה הכורת
ולא מצאה השכינה
ולו אחד
וחפרו פניה של השכינה
וחושך ירד לעולם
וכל פמליה של מעלה
חרדה ונרעשה
והקולות הדהדו
מסוף העולם ועד סופו
וכי אלמן ישראל
וכי רק "בזקן לבן"
השרוי באוהלה של תורה
ינהה ויבלח האור.
והלא גם בזקן של שחורים
בהררים של "צללים"
ינווה ויזריח אור היסוד
אור של בראשית
אור האדם
באשר הוא
אדם
ואולי כך גם
יאה לה יותר
לגאולת הקץ
. ומיד היה רעש אחד גדול
וילל
שופר של שברים
במין הסתר פנים
לבשר הבשורה
כי באין
ארי בן ימין
באין
הר שכולו
אך אור
די לה לאתחלתא
גם
בבן ימין זאב
בהר של
"צל"
