בס"ד.
משנברא העולם
התגוששו בינותם : "האותיות
להיות לו לאדם ,צורה ותוכן.
עד כי לבסוף
לארץ ושמים ניתנה
האות - ה
והאות - ו
לנזר ניתנה
להיות משובצת בתווך
כתרו של הבורא .
וכך נמזגו השתיים
בשם : הוויה
י - של אלוקים בראש
בשיעבוד -ה-
של בריאה
ו- ו של האדם בסוף
ברדיה של ה-
בבחינת של
לעובדה ולשומרה
וזהוא גם שנאמר
בצלמינו ובדמותינו
צילה של ה - י
עלי אדמות
כ - ו גדולה וניכרת
לככל- דמות מגושמת
ותחסרהו מעט מאלוקים
- ב - ד של
הפרשין בין ה -י
ל- ו
מיני אז
ו - של האדם
היא גם - ו - השוויון
וכל ה-ווין שבתורה
בטלים לעומתה
ולא עוד אלא
שני הלוחות השווין
בצלמה ובדמותה
והיא הולכת ומשווה
בין : "ואהבת את ה..
לבין "ואהבת לרעך
ובין וחי בהם
לוחי אחיך עימך
וזה רק תחילה
של סוף
גדול
ונמצא כי -וו- השויון
כל התורה כולה
ועל רגל - תו ,אחד
וכי האדם - כל האדם
אך לשוויון
נולד
משה אהרון
