בס"ד
לו יודעת הייתי מה הבדל - בין עשרים, ועשרים ואחת,
הייתי קונה עולמי
בשנה אחת.
דורותי ...
-
יש רגעים, בהם אני עוצרת. תקועה במקום, אבודה, בודדה. לא יודעת להמשיך מכאן הלאה...
באותם רגעים, אני עוד מחפשת את כוכב הצפון – שיראה לי את הדרך הביתה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה פשוט עמוק ומדהים..השאיר אותי בהלם כמה שניות..פתחת לי הרבה נק' למחשבה.תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ביום הולדתי הקרב ובא אחגוג על המשפט הזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר לומר בכמה מילים כל כך הרבה ?! כל הכבוד. אגב, זה נכון לכל גיל. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מסוג הדברים הקטנים והיפים , שבאמת משאירים משהו רק שהזמן בורח תמיד מבין האצבעות [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! בס"ד ביקורת בונה היא דבר.. בונה (= וביקורת בונה שהיא גם חיובית היא.. גם בונה וגם חיובית (; [ליצירה]
- [ליצירה] דעה גלעדי תודה לך, ביקורת מצויינת! אני מסכימה מאוד שהביטויים מעט דלים (הוא נכתב לצורך מטרה מסוימת, וחברה מסוימת, אז זה התאים..). בתחילה זה הפריע, בדיעבד - אני מחבבת אותו כך (= [ליצירה]
- [ליצירה] בלוג? בס"ד זה נראה כמו בלוג, או שאולי בלוג נראה כמו "צורה"? (כן כן, אני מדברת אליך 'רדף השיג') (= לדעתי מקסים ממש. וקורע. תמשיכי לכתוב. תמשיכי גם לחכות לאורחים. אולי בסוף באמת יצא מזה משהו... (= (לא אברהם ושרה יצאו כמה בשורות, וילד) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כמוני כמוך... בס"ד את נשאת את דבריו? אני נשאתי את דברייך... מעורר מחשבה, בהחלט! [ליצירה]
- [ליצירה] בא לי בזמן (= בס"ד קטע ארוך ועיניים עייפות, בדרך כלל לא זוג משמיים. בכל זאת החלטתי לקרוא ("אחרון".. הבטחתי), כנראה מההתערבות של שמיים... מרגישה את אותן התחושות הרבה בתקופה האחרונה. משעשע אותי לחשוב שאין בדידות בתחושת הבדידות - קורה לרבים לעיתים רבות. אבל אם זה מה שגרם לך לכתוב קטע מקסים כל כך... (= כנראה הטוב נעלם מעינינו אך קיים. ושוב, בכל דבר. תודה רבה! אור וטוב (= [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. חוטי מילים שרקמת... הו, איזה מילים! איזה מילים! אפילו הן יושבות שבעה... ונפשי יחד עימן בוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלפבה... א. תודה על התגובה! עושה טוב לדעת שיש מי שקורא את מה שנכתב, ונהנה מזה (= ב. בנוגע לשאלתך... טוב, אהבתי את הקוסם מארץ עוץ כשהייתי קטנה יותר, זה אמנם נכון - אך לא זו הסיבה בשלה בחרתי לכנות כך את עצמי. אני מניחה שזו ההזדהות עם דורותי, החיפוש התמידי אחרי הדרך הביתה... לפעמים, דורותי זו פשוט אני. [ליצירה]
- [ליצירה] יכולתי להרגיש אותה... בס"ד את האש, ממש ממש. קטע נפלא. "בלבבי משכן אבנה" הוא שיר שתמיד בער בעצמותיי, ואתה גרמת לי לחשיבה מחודשת.. עד מתי תהא האש בוערת רק בלבבי? ואולי פן אחר לכך, כי הרי המזבח היה במקדש, אבל את המור הריח כל העם שבירושלים... לו יהי גם בימינו. תיכף ממש. תודה (= [ליצירה]
- [ליצירה] כמה תחושות בס"ד הפכפך הוא האדם כעונות השנה. מדהים ממש. גרמת לי להרגיש גם כן כסערה ביום קיץ, בא' טבת (= (בכסלו ממש - אם הייתי קוראת את היצירה אתמול). תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד תפילה כל כך זכה וכנה. הזדהיתי עם כל תו. אבל המשפט האחרון... תענוג צרוף. השאיר אותי בוהה כמה שניות. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו בס"ד ציפיתי לכל סוף אחר - מלבד הסוף הזה. במהלך הקריאה, עברו בראשי אינספור אפשרויות אפשריות לסוף... אינספור! אבל שום סוף שהעליתי אני לא דמה לסוף הזה.. לבום הזה... ואולי, אולי דווקא הבום הזה, יעניק קצת יותר כוונה לתפילה הבאה שלי. אני מניחה שכך יהיה... ומודה לך על כך! אין מילים.... [ליצירה]
תגובות