בס"ד
ואיך אפשר למחול לאדם
על טפשות מדרס הרגל בנתיב היאוש
כשהשגחתו של האלוקים בכל פרט
ניכרת למרחק בכל גוון של הווי'ה?
אין זאת אלא
שהאלוקים מלא גדלות הוא.
דורותי ...
-
יש רגעים, בהם אני עוצרת. תקועה במקום, אבודה, בודדה. לא יודעת להמשיך מכאן הלאה...
באותם רגעים, אני עוד מחפשת את כוכב הצפון – שיראה לי את הדרך הביתה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד תפילה כל כך זכה וכנה. הזדהיתי עם כל תו. אבל המשפט האחרון... תענוג צרוף. השאיר אותי בוהה כמה שניות. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] בא לי בזמן (= בס"ד קטע ארוך ועיניים עייפות, בדרך כלל לא זוג משמיים. בכל זאת החלטתי לקרוא ("אחרון".. הבטחתי), כנראה מההתערבות של שמיים... מרגישה את אותן התחושות הרבה בתקופה האחרונה. משעשע אותי לחשוב שאין בדידות בתחושת הבדידות - קורה לרבים לעיתים רבות. אבל אם זה מה שגרם לך לכתוב קטע מקסים כל כך... (= כנראה הטוב נעלם מעינינו אך קיים. ושוב, בכל דבר. תודה רבה! אור וטוב (= [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! בס"ד ביקורת בונה היא דבר.. בונה (= וביקורת בונה שהיא גם חיובית היא.. גם בונה וגם חיובית (; [ליצירה]
- [ליצירה] כמוני כמוך... בס"ד את נשאת את דבריו? אני נשאתי את דברייך... מעורר מחשבה, בהחלט! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו בס"ד ציפיתי לכל סוף אחר - מלבד הסוף הזה. במהלך הקריאה, עברו בראשי אינספור אפשרויות אפשריות לסוף... אינספור! אבל שום סוף שהעליתי אני לא דמה לסוף הזה.. לבום הזה... ואולי, אולי דווקא הבום הזה, יעניק קצת יותר כוונה לתפילה הבאה שלי. אני מניחה שכך יהיה... ומודה לך על כך! אין מילים.... [ליצירה]
- [ליצירה] בלוג? בס"ד זה נראה כמו בלוג, או שאולי בלוג נראה כמו "צורה"? (כן כן, אני מדברת אליך 'רדף השיג') (= לדעתי מקסים ממש. וקורע. תמשיכי לכתוב. תמשיכי גם לחכות לאורחים. אולי בסוף באמת יצא מזה משהו... (= (לא אברהם ושרה יצאו כמה בשורות, וילד) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה שאין כאן תגובה?! בס"ד מקסים. מקסים. מקסים. וצריך להיזהר, הפעם לבחור נכון, כדי שלא נתחיל לקרוא מההתחלה... בעזרת השם. וב"הצלחה (; תודה. נגע בי בנקודה פנימית, ועדיין מתנגן בי. [ליצירה]
- [ליצירה] אלפבה... א. תודה על התגובה! עושה טוב לדעת שיש מי שקורא את מה שנכתב, ונהנה מזה (= ב. בנוגע לשאלתך... טוב, אהבתי את הקוסם מארץ עוץ כשהייתי קטנה יותר, זה אמנם נכון - אך לא זו הסיבה בשלה בחרתי לכנות כך את עצמי. אני מניחה שזו ההזדהות עם דורותי, החיפוש התמידי אחרי הדרך הביתה... לפעמים, דורותי זו פשוט אני. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש שום דבר (= בס"ד בהחלט נקודה למחשבה בפעם הבאה שאני נתקלת בשום (בביטחון מלא שזה חייב להיות במקרה - אני לא אמיצה כמוך...). כמובן בהנחה שאני אצליח להתרכז במשהו נוסף מלבד הטעם הנוראאא שלו. (= מדהים איך הפכת דבר קטן כל כך כך שייצג עולם ומלואו. מקסים במידה שמכניסה לפרופורציות, ומעלה חיוך בו זמנית - המידה הכי יפה (= מתוק! תודה רבה ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] יכולתי להרגיש אותה... בס"ד את האש, ממש ממש. קטע נפלא. "בלבבי משכן אבנה" הוא שיר שתמיד בער בעצמותיי, ואתה גרמת לי לחשיבה מחודשת.. עד מתי תהא האש בוערת רק בלבבי? ואולי פן אחר לכך, כי הרי המזבח היה במקדש, אבל את המור הריח כל העם שבירושלים... לו יהי גם בימינו. תיכף ממש. תודה (= [ליצירה]
תגובות