לא חסר לי האוויר

 

האוויר לא בנתיבי נשימתי

 ועוד רגע המחנק הופך שלי.

הדופק חלש מאוד ואין לחץ

 בורידיי. קור מסתעף לכל

חלקיי וללבי הנרגע מכל

המהומות הפרטיות שלי.

אני עוד מתהלכת ברחוב,

פוחדת ליפול, לא למצוא

חמצן בתוך ביתי התהום.

איך אוכל שוב להירדם?

ואני רוצה, כדי לא לחוש

בחוסר הנוראי והמאיים.

שלשום נרדמתי לבסוף,

אתמול אני לא הצלחתי.

כי לא היה אוויר והכל

דעך, אני ראיתי איך

האור נגמר ולא נוצר.

אל תשאלו היכן אני

כעת, לא תוכלו עוד

לראות. אני מעולם

לא פקפקתי שקיים

מקום ללא חוסרים

באוויר או באהבה.

כי אין פה כאבים.

הגוף לא מתפתל

והנשמה שלי לא

מתגעגעת...