פנינה מזוייפת
עטפתיך באור מיוחד
שאין לאף אחד בחיי,
ראיתיך כפנינה שאין
עוד אחת כזאת בעולם
ואהבתיך עד אינסוף
כמו שלא אהבתי מעולם.
ואז כשראיתי אותה הולכת
ברחוב, שלווה, אולי שמחה,
לא הבנתי איך לא נותר בה
הרושם שלך, כל מה שאתה.
אולי עשיתי ממך פנינה יפה
מדי ואולי אין בך שמץ של
רכות שכזאת וזאת רק אני.
אני רק תוהה האם אי פעם
הבנת שאין מי שתאהב אותך
יותר ממני?
אולי לא, כי אתה פנינה מזוייפת,
אולי אתה אפילו לא וזאת רק
אני.
תגובות