[ליצירה]
לא יקירתי, אף אחד לא יטפל בזה יותר טוב ממך.
עברתי על כל שירייך, כאב בוקע מתוכם, אבל לא כזה שמצדיק רחמים עצמיים, אלא כזה שמצדיק לקיחת אחריות ועשיה.
יש כח בשירים שלך, למשל כאן בשורה הראשונה, אם יש לך כח להוציא את הלב, אז ודאי שיש לך כח לטפל בו. צריך רק לרצות, להחליט.
נכון, לא קל, אבל כל אופציה אחרת, אף היא לא מנוטרלת מקוצים.
איתך, כאן ובמסרים
כּנרת
[ליצירה]
איה איה איה!!!!!
למה?פשוט תסבירי ללב יפה שזה לא בסדר שהוא מכאיב לך ככה...בשביל זה אנחנו חיים-כדי לשאוף לספק את עצמנו אני תוהה אם אי פעם ניתן להגיע לרמ אמיתית של סיפוק עצמי-אני מניחה שזה חלק מהעבודה שלנו פה.....
[ליצירה]
בהחלט רגישה, גם רגשנית
חווה'לה, איך הצלחת בתמציתיות כזו, להכניס לתוך קורי העכביש את כל התחושות שלך, ועוד לאפשר להן להחנק במקום להאבק ולנסות להנצל.
ומי שאדיש, לא יוצא חיש, ממש לא, זה טוב רק לצורך החרוז, נכון?
יקירתי, זה יתרון לדעת להביע את עצמך כך, אך יתרון גדול יותר להעניק לעצמך את היחס החם והאוהב שמגיע לך מכח היותך ברואת ה'.
את טובה, את שווה ומגיע לך.
אשמח להיות איתך -
כּנרת
[ליצירה]
יפה מאוד! הצחוק ה"פרוע" העלה לי אסוציאציה לצחוק "פראי" - חופשי... ומיד גיליתי עד כמה הוא מתאים להמשך השיר.
הצחוק החופשי
התגלגל מטה
לבית האסורים
למקום בו ישאר
זכרון,
אך כבר לא כל כך מצחיק...
תודה.
[ליצירה]
יפהפה, כל כך הזדהתי עם התחושה רק שאת תארת אותה הרבה יותר טוב ונכון. הלוואי שנצליח לפתוח ולקום ולהכניס.
מעניין שצריך קודם לפתוח ואז לקום- אולי לפתוח את הלב? ואולי פתיחה קטנה(של הדלת) היא שנותנת את הכוח לקום ולהכניס?
בכל אופן תודה על החוויה מאוד נהניתי..