[ליצירה]
לגבי פעלים חדשים ושאר ירקות
ראשית, אני דורש את יתנצלותך על כך, שכינית אותי עולה חדש. דבר שני, בשירה, זה מתייחס קודם כל, לאלה מאיתנו יודעי ח"ן בכתיבת שירים הראויים לשמם, מותר ואף רצוי לשנות מילים . הרי רוב גדולי משורריה של השירה העברית, נוהגים כך. וכך גם אנוכי.
ומעתה, אני מבקש פעם נוספת, להתנצל בפניי על הכינוי המעליב הזה של עולה חדש, לאדם שנמצא המון שנים בארץ, ושנחשב לבין עמודי התווך של השירה העברית המהפכנית.
[ליצירה]
הבעיה, איננה בלבול
הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום.
[ליצירה]
הבהרה
השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית.
[ליצירה]
לשמעון דימאר
לא אמרתי שהכל שם היה חיובי. היו גם רדיפות ופגיעה בחופש. אך כל אלה באו מתוך שגיאות ומתוך טימטום חלק מהמנהיגים שלא היו קומוניסטים, למרות שקראו לעצמם כך. הטרגדיה של המהפכה הסובייטית הייתה, שהיא לא התפשטה לעבר ארצות מפותחות, כגון: גרמניה, ארצות-הברית, שוודיה, צרפת, וכו'. ברית-המועצות, משום היותה מבודדת ומבודלת על ידי משטרים מערביים, נאלצה כל הזמן להתמודד ולהילחם על קיומה. זאת הייתה סיבה לכל השגיאות שהיו והביאו - הן לרדיפות מיותרות, והן לעליית מנהיגים כמו כרושיוב וברייז'נייב, שלמעשה שיתפות פעולה עם המערב להכפיש את שמו של המרקסיזם-לניניזם.
[ליצירה]
הכל אמת לאמיתה!
אכן, כל מה שאביב וסתיו כתב עליי, הנו אמת לאמיתה, כי אכן אני אספן הגלויות בין הגדולים בארץ; כמו - כן, לפני קרוב לעשר שנים, שבתתי רעב מול עיריית באר - שבע, במחאה על סירוב העירייה לאפשר לי הקמתו של המוזיאון לגלויות ונגד הקיפאון בפיתוח התרבות בארץ.
בתודה! ירושלמי
[ליצירה]
לרן
לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים.
בברכה!
תגובות