שמעתי אומרים ש"כמעט זה מעט".
מה הם יודעים?
כמעט זה כל כך הרבה.
בטווח הזה, שבין כן ולא,
שבין אסור ומותר,
שבין בפנים ובחוץ,
שבין גוף ונפש---
בכמעט הזה,
יש בו הכל.
כמעט..
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. באמת יותר טוב. את יודעת, זה מצחיק, אם זה היה שיר שלי הייתי בטח דואגת להכניס אחרי "וכל הדמים / וכל הימים" איזה משהו שיתחרז עם "שברים". אבל זה שיר שלך, וטוב שכך :). [הזכיר לי איזה נחום חוצפן שהתעקש לנסות לשנות לי את השיר]. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כעפעפי שחר. כתבת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תודה, מויש. ריגשת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו. כתוב מעולה. וצובט... ): [ליצירה]
- [ליצירה] ... חָבִּיבּ. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדין כזה. טהור. אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מצמרר ומדוייק. על התפר שבין היום והלילה. עד עלות השחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... באשר לניקוד, אני מבינה שזה מפריע כאשר הניקוד לא נכון-- עובדים על זה ברגעים אלו ממש (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... שירה, אני מסכימה איתך לחלוטין שאתר יצירה שרוצה להיחשב כמקצועי, מוכרח לדעת לבנות שיח שיש בו ביקורת- לחיוב ולשלילה. רק ככה מתקדמים, רק ככה נבנים. ואישית, אני יכולה לומר שההתקדמות שלי בכתיבה נבעה הרבה מאוד מתוך הערותיו של איזה ילד אחד, שעכשיו הוא חייל, ושהחליט לקחת את הכתיבה שלי כפרוייקט לזמן מסויים :). וצריך הרבה מאוד ענווה כדי לקבל ביקורת. גם זה נכון. מצד שני, עוונה צריכים גם כשמעירים. ועם כל הכבוד למקצועיות ההערות, שאליה אני ממש לא מתכחשת (ועם חלק גדול מההערות ש"נושא אלומותיו" נתן כאן, בהחלט הסכמתי), צריך לדעת איך להעיר כמו בנאדם. ורזומה כלשהו בכתיבה לא נותן את ההכשר להעיר בצורה פוגענית ומעליבה. אגב, סליחה על הבורות, מהם ה"אוקפי" והאייל הקורא"? (הרכינה *מתקרבת* את ראשה בבושה וכלימה). [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני אהבתי. (זה הרבה יותר מנעליים..) [ליצירה]
תגובות