מאז ומתמיד משך מדבר ליבי,
בבוהק השמיים- כחולים במרחבים,
בכוכבי השחר אשר אט-אט כבים,
בגרגירי החול הנודדים תדיר,
בעקבות המים אשר נותרו טבועים,
מעקבות עבר, אשר נעלמים.
אבל סומא נותרתי.
משחר לידתי בים מדבר תכול
בשמש השחורה זחלתי על החול,
ולא היה לי לילה,
ולא היה לי יום
והמדבר קרא לי...
חופש- דרור
תגובות