חשקה נפשי לשיר רינה
- אסרתי זאת עליה,
כבלתי את עצמי באזיקי חרות
נטול נאמנות לאיש-
שומם נשארתי בעולם
-חסר האמונה,
כשגאוות אדם גואה- אורחת לי חברה.
אובדן, חורבן, שממה ושוממה
נותר מדבר הנשמה.
א.י.ל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אז מה הרג בסוף את החתול? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לתגובות אבל השלוש שורות האחרונות הן חיוניות לפי דעתי והן מביעות את המסקנה של השיר בסופו של דבר. א.י.ל [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד אבל הייתי אומר שהכלך מתחיל דווקא ב-ב' [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים ההזויים שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ד קרליבכי, נכון במובן מסוים אבל היום מאוד קשה למצוא את הניצוץ, אנשים אוהבים להחיבא אותו עמוק עמוק בפנים [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] להבנתי את הקשר בין החטא לעונש. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה למחוק את הדף הריק? [ליצירה]
- [ליצירה] די אהבתי, אם כי זה נראה סוף קצת מוזר. משה [ליצירה]
- [ליצירה] גדול, אז למה לא לשיר? [ליצירה]
תגובות